"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נכנס מתחת לאפריון

,עודכן

אין לי ציפיות מח"כ מיקי זוהר. למען האמת, אין לי אפילו ציפייה. אחת. כל מהותו בעולם היא לגונן על ראש הממשלה, לדברר אותו, להיות ההוא שהאש מופנית אליו. הוא מוכן להיות הכל, שריון, נושא כלים, ליצן חצר, לו ראש הממשלה היה מפרסם מודעות דרושים זוהר היה עונה על כל קריטריון לכל תפקיד. אם הזוהר הצפוני הוא מופע האורות הכי מרשים בכדור הארץ, מיקי זוהר הוא מופע חיזיון לילי של מורשת נתניהו המופיע תמיד בשעת שקיעה.

ולכן כשח"כ זוהר יושב בוועדת הכספים בדיון על הטבות המס לרוה"מ וטוען ש"מנסים להפוך את ראש הממשלה לנכה כלכלית", אין מה להתפלא. להפך, צריך לשאול למה הטרמינולוגיה עדינה כל כך, למה רק "נכה כלכלית" ולא, למשל, "אביון ורש"? ואיך זה ייתכן שוויתרנו על הקרנת "עלובי החיים" או "אוליבר טוויסט" כדי להמחיש לחברי הוועדה דברים גם באופן ויזואלי? חבל, אפשר היה להתאמץ יותר.

אבל יש מי שכן יש לנו ציפיות מהם. חברי הכנסת של סיעת כחול לבן למשל, אלה שמשום מה נעדרו מהישיבה של ועדת הכספים בתירוץ ש"אין לנו קשר לזה". אנשים שעד לפני יומיים וחצי זרקו לחלל האוויר מילים כמו "חזירות" ו"שחיתות" באותה תדירות שהורה לארבעה ילדים משתמש במילה "רגע" בחופש הגדול. אלה שהיו במקומות אחרים שקורסים כרגע כלכלית, שהחברים שלהם משוועים לפרנסה ופתרונות.

חבר הכנסת אסף זמיר, עד לא מזמן סגן ראש עיריית תל אביב, חבר של בעלי פאבים ומועדונים ושחקנים שאיבדו הכל בתקופת הקורונה. עכשיו הוא שר התיירות, מה לו ולתחושה שהמהלך של אישור הטבות מס לנתניהו דווקא בעת הזאת הוא יריקה בפרצופם של מי שאצלם ישב רק לפני חמש דקות?

מיקי חיימוביץ' מכירה את כל מערכות התקשורת בארץ ויודעת שאנשים שם נשלחים הביתה על בסיס יומיומי. מה חיימוביץ' העיתונאית היתה אומרת על המהלך הזה לו היתה יושבת באולפן? מירב כהן, לוחמת למען זכויות קשישים, השרה לשוויון חברתי. שימשה בעבר כמנכ"לית ארגון "אמון הציבור". איזה אמון יכול להיות לציבור במערכת שמתגייסת כולה למען הטבות כספיות לראש ממשלה דווקא בעת הזאת? איפה, בדיוק, השוויון החברתי?

ובראש ובראשונה בני גנץ. האיש שכל כך הרבה אנשים נתנו לו את קולם והוא הצטרף ל"ממשלת חירום" בגלל משבר הקורונה, הקריב עצמו, נכנס מתחת לאלונקה. נושא עליו את נתניהו וחבריו שלא רואים איש ממטר ולא שומעים את זעקתו של הציבור. למה? כי זאת לא באמת אלונקה. גנץ, מתברר, נכנס מתחת לאפריון.

אנחנו לא נזכיר לעולם לח"כ מיקי זוהר שהוא כיהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי כי ממנו אין ציפיות, הוא מעולם לא הבטיח שום דבר מלבד נאמנות לנתניהו. אבל לגנץ ואשכנזי וחבריהם השותקים לא נשתוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר