ממשלה ויועמ"שים: מי הבוס?

השבוע מנסה סיעת ימינה להביך את הקואליציה באמצעות הצעת חוק היועמ"שים, הצפויה לעלות מחר במליאת הכנסת לקריאה טרומית. הצעת החוק, העתק של ההצעה שהציע בכנסת ה־20 חבר הכנסת דאז אמיר אוחנה, מבקשת לקבוע ששרים יוכלו לקבוע את זהותם של היועצים המשפטיים במשרדיהם ולמנות אותם כמשרת אמון, בדומה למנכ"לים. ההיגיון אומר שאם כוח המינוי יהיה ביד נבחרי הציבור, יהיה ברור שהלקוח של היועץ המשפטי הוא הציבור באמצעות נבחריו. האחריות והסמכות, וכן מתן הדין והחשבון לציבור, יהיו בידי השרים, כיאה לשלטון דמוקרטי.

אך כלל לא בטוח שיש צורך בהצעת חוק כדי להביך את הקואליציה. מינוי היועץ המשפטי לממשלה ופיטוריו נמצאים בידי הממשלה, ללא כל תיקון חוק, ולמרות הגילויים המטרידים על מנדלבליט, לא נראה שהממשלה מתכננת לפעול בהתאם לסמכותה.

משרה נוספת, שאין להמעיט בחשיבותה, נמצאת בידי הממשלה, ונכון לעכשיו לא נראה שבליכוד, באגודת ישראל או בש"ס פועלים בעניין. בעוד כחודשיים תסתיים כהונתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר. על פי חוק, מינוי המחליף שלה דורש אישור ממשלה. בידי מי שייכנס לנעליה יינתן כוח שכל ח"כ או שר היו מתקנאים בו.

אחריותה לתחום ניגודי העניינים הופכת אותה לשחקן ציר משמעותי, שיכול לנטרל כמעט כל בעל תפקיד מעיסוק בנושאים מסוימים. תחום התמיכות מתקציב המדינה במחלקתה מעצב את פניה של החברה בישראל. עיסוקה בתחום הדרת הנשים יכול לעורר משברים קואליציוניים, שעלולים לקצר את חיי הממשלה ולחדש מלחמות דת בישראל.

ואולי התחום החשוב ביותר שבאחריותה: תחום ההגירה והמסתננים הנושא חשיבות אסטרטגית. בעקבות פעילותו של יונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה, נחשפנו לאחרונה לכך שמכתב שהוציא עו"ד עמרי בן צבי ממחלקתה של זילבר, הפך להיות מדיניות מחייבת בתחום ההגירה, הגוברת על חקיקה מפורשת. בעקבות מכתבו של בן צבי בוטלו צווי הרחקה למסתננים, שעל פי כל דין היו צריכים להיות מגורשים.

בניגוד לשינוי הנדרש בחוק היועמ"שים, כבר כיום יש צורך באישור הממשלה למינוי משנה ליועמ"ש. אך לשם כך נדרשות ערנות ומעורבות מצידם של תומכי המשילות. האם, כמיטב המסורת, נראה כיצד נתפר המינוי בתוך משרד המשפטים למקורבים שהיועץ המשפטי לממשלה חפץ ביקרם? האם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסביר לציבור כולו שאנו נמצאים בעיצומה של הפיכה משפטית, יאפשר למערכת המשפט להכתיב את זהותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשמונה השנים הקרובות?

אין מדינה בעולם שבה מוחזק כוח כה רב בידיהם של פקידים לא נבחרים. בהקמת ממשלת ישראל הפריטטית בחר הליכוד, ובלוק המפלגות שאיתו, לוותר על טיפול שורש במצב לטובת הקמת ממשלה יציבה והחלת ריבונות. אולם גם אם נעשה ויתור זמני על מהפכת הנגד בתחום המשפט, איננו יכולים להרשות לעצמנו לאפשר למערכת להנציח את עצמה לעוד שנים רבות ולספח, בסיפוח זוחל, עוד ועוד נחלות שלטוניות לאחוזתו של היועץ המשפטי לממשלה, הקיסר מרחוב צלאח א־דין.

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות