"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ממשלה ויועמ"שים: מי הבוס?

,עודכן

השבוע מנסה סיעת ימינה להביך את הקואליציה באמצעות הצעת חוק היועמ"שים, הצפויה לעלות מחר במליאת הכנסת לקריאה טרומית. הצעת החוק, העתק של ההצעה שהציע בכנסת ה־20 חבר הכנסת דאז אמיר אוחנה, מבקשת לקבוע ששרים יוכלו לקבוע את זהותם של היועצים המשפטיים במשרדיהם ולמנות אותם כמשרת אמון, בדומה למנכ"לים. ההיגיון אומר שאם כוח המינוי יהיה ביד נבחרי הציבור, יהיה ברור שהלקוח של היועץ המשפטי הוא הציבור באמצעות נבחריו. האחריות והסמכות, וכן מתן הדין והחשבון לציבור, יהיו בידי השרים, כיאה לשלטון דמוקרטי.

אך כלל לא בטוח שיש צורך בהצעת חוק כדי להביך את הקואליציה. מינוי היועץ המשפטי לממשלה ופיטוריו נמצאים בידי הממשלה, ללא כל תיקון חוק, ולמרות הגילויים המטרידים על מנדלבליט, לא נראה שהממשלה מתכננת לפעול בהתאם לסמכותה.

משרה נוספת, שאין להמעיט בחשיבותה, נמצאת בידי הממשלה, ונכון לעכשיו לא נראה שבליכוד, באגודת ישראל או בש"ס פועלים בעניין. בעוד כחודשיים תסתיים כהונתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר. על פי חוק, מינוי המחליף שלה דורש אישור ממשלה. בידי מי שייכנס לנעליה יינתן כוח שכל ח"כ או שר היו מתקנאים בו.

אחריותה לתחום ניגודי העניינים הופכת אותה לשחקן ציר משמעותי, שיכול לנטרל כמעט כל בעל תפקיד מעיסוק בנושאים מסוימים. תחום התמיכות מתקציב המדינה במחלקתה מעצב את פניה של החברה בישראל. עיסוקה בתחום הדרת הנשים יכול לעורר משברים קואליציוניים, שעלולים לקצר את חיי הממשלה ולחדש מלחמות דת בישראל.

ואולי התחום החשוב ביותר שבאחריותה: תחום ההגירה והמסתננים הנושא חשיבות אסטרטגית. בעקבות פעילותו של יונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה, נחשפנו לאחרונה לכך שמכתב שהוציא עו"ד עמרי בן צבי ממחלקתה של זילבר, הפך להיות מדיניות מחייבת בתחום ההגירה, הגוברת על חקיקה מפורשת. בעקבות מכתבו של בן צבי בוטלו צווי הרחקה למסתננים, שעל פי כל דין היו צריכים להיות מגורשים.

בניגוד לשינוי הנדרש בחוק היועמ"שים, כבר כיום יש צורך באישור הממשלה למינוי משנה ליועמ"ש. אך לשם כך נדרשות ערנות ומעורבות מצידם של תומכי המשילות. האם, כמיטב המסורת, נראה כיצד נתפר המינוי בתוך משרד המשפטים למקורבים שהיועץ המשפטי לממשלה חפץ ביקרם? האם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסביר לציבור כולו שאנו נמצאים בעיצומה של הפיכה משפטית, יאפשר למערכת המשפט להכתיב את זהותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשמונה השנים הקרובות?

אין מדינה בעולם שבה מוחזק כוח כה רב בידיהם של פקידים לא נבחרים. בהקמת ממשלת ישראל הפריטטית בחר הליכוד, ובלוק המפלגות שאיתו, לוותר על טיפול שורש במצב לטובת הקמת ממשלה יציבה והחלת ריבונות. אולם גם אם נעשה ויתור זמני על מהפכת הנגד בתחום המשפט, איננו יכולים להרשות לעצמנו לאפשר למערכת להנציח את עצמה לעוד שנים רבות ולספח, בסיפוח זוחל, עוד ועוד נחלות שלטוניות לאחוזתו של היועץ המשפטי לממשלה, הקיסר מרחוב צלאח א־דין.

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שמחה רוטמן

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הוא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

כדאילהכיר