געגועיי לממשלת מעבר
"זה מחייב הכוונה טובה ברמת הטופ־דאון... אי אפשר שזה יעבוד רק בצורה חד־כיוונית. אנשים לא יכולים להיות היסטריים מלמטה בלי לקבל הנחיות מלמעלה".
את המילים האלה לא הגה כדורסלן לשעבר, שמחלטר כעת כמאמן אליצור עמק הבכא, אף שהדובר גבוה. מדובר בשר הביטחון, בנימין גנץ, שוטח את תפיסת עולמו לגבי התפרצות הקורונה. טוב שלא תיאר את האופן שבו הוא מחריב את כל הישגי קודמו בתפקיד, באישור חלוקת משכורות לחמאס כדי שלא ישבתו בכלא, או את התוכנית שלו לבלימת מתקפת טילים על עוטף עזה.
ישיבת הממשלה המרתקת שהתרחשה אתמול עוררה בי געגוע לממשלת המעבר. כשגנץ דיבר, ניכר היה כי רה"מ בירך על כל רגע שבו המסיכה עדיין על פניו. לא המסיכה הקבועה, הטבעית; אני מתכוונת למסיכת הקורונה שבולמת מימיקות לא רצויות. את שפת הגוף לא ניתן להסתיר, ביבי שילב ידיים ושלח מבט מאוכזב אל הלאנגר מכחול לבן שמשתמש בטרמינולוגיה לא קשורה.
הפחידו אותנו שבלי תקציב שנתי מסודר אנחנו אבודים ולא יהיה כסף להילחם בקורונה, שאין מעמד סטטוטורי, שהתקיעות מסוכנת לישראל. אבל דווקא שרי ממשלת המעבר דיגמנו יעילות וכישרון, אולי בגלל הזמניות וחרב האחדות שהונפה מעל משרדם.
במארס הוזמנתי להרצות באירופה, וראיתי בזה סימן מאלוהים לגיחה משפחתית: טיול בר מצווה מאוחרת לצעיר, עם טיול טרום גיוס־קרבי לשני הגדולים שלא שעו לעצותיי להשתמט. עוד בטרם הגיע החזר מאל על הזמנתי מלונות לאוקטובר, שנייה לפני הבקו"ם, מתוך אמונה שלמה שמנהיג בינלאומי כביבי לא ייתן לנו להתבזות זמן ממושך ולא ירצה להחריב במו־ממשלתו את יחסינו האיתנים עם שלל מדינות האיחוד. מינויו של התל־אביבי אסף זמיר לתפקיד שר התיירות חיזק את אמונתי: מקורביו לא נופשים בצימר בכפר עציון, הם בטח ילחצו עליו. נכון לעכשיו אני מתאכזבת מעוד אחד שלא הצבעתי לו.
יולי אדלשטיין במשרד הבריאות עושה רושם ביצועי גרוע מזה שהותיר ליצמן בשעתו: נכון, אין גמגום בשיח עם הציבור, אבל זה בעיקר כי אינו מדבר אלינו. הוא קודם כל רץ לקנות לבר סימן טוב ערכת חוף של "בילבונג" ורק אז התפנה לגייס חוקרים אפידמיולוגיים שיעזרו. אפילו ליצמן הפסיק כניסת תיירים לישראל בלי לחכות. יועז הנדל הבריק במינוי שמאלנים מוצהרים שיפקחו על התאגיד, עמיר פרץ מנסה לשפר את קו העוני על ידי הנגשתו למעמד הביניים, רגב מייפה את זיכרונו של סמוטריץ' במשרד התחבורה וגלנט בטוח שהוא עומד בראש צי עובדי הוראה. רק שר החלל, יזהר שי, שיחק אותה עם ליקוי חמה.
בזכות ממשלת האחדות פירק נתניהו את כחול לבן, זאת היתה המתת חסד עבור מפלגה שסבלה מנישואי נוחות שהפכו לניסויים בבני אדם. אני מעריכה את הג'סטה, אך כדאי שרה"מ יבין: ממשלה כושלת תירשם קודם כל על שמו, והכאוס שנוצר גורם למערכת בחירות נוספת להיראות מאיימת פחות. ולוג מגניב כבר יש.
