עוד נגיע אל מימי נחל האסי

לפני ארבע שנים פנתה קבוצה של ארבעה אנשים לבג"ץ בשאלה למי שייכים משאבי הטבע. ארבעתם, תושבי העיר בית שאן, חשבו לתומם שבנושא כה סביבתי, מוסדות הסביבה יהיו עימם. מה שהפריע להם היתה ההתנהגות הבלתי נסבלת של קיבוץ ניר דוד, השכן. הקיבוץ השתלט על נחל מרהיב ביופיו - נחל האסי (עמל), הזורם מגן השלושה עד לשטח הקיבוץ - ופשוט לא נתן להם להיכנס אליו. מול תושבי בית שאן עמדו קק"ל, המשרד להגנת הסביבה והמועצה האזורית, שחברו יחד כדי לשמור על אינטרסים של 300 משפחות בלבד. תושבי בית שאן, ושאר האוכלוסייה, אמורים להסתפק ב־150 מטרים מהנחל שאינם בתחום הקיבוץ. כך קבע בג"ץ, ואפילו זה לא התממש. למה? כי בניר דוד מתעקשים שאנחנו נשלם.

מזכיר הקיבוץ אמר לאבי עמית מחדשות 13, שאי אפשר לתת לאנשים להיכנס לנחל כי הם "מחרבנים" (ציטוט). אבל אם יש לכם 1,200 שקלים לשלם לו על צימר שם, הוא יגיש לכם נייר טואלט. "זה פרייבט פרופרטי ל־300 בתי אב", הוא הוסיף. אני רוצה שנתעכב שנייה על צמד המילים "פרייבט פרופרטי", שנאמר פעמיים.

אני גם הולכת לגלות לכם סוד מקצועי: הרבה פעמים כשאדם מדבר על נושא שלא נוח לו, הוא יעבור לדבר בשפה אחרת. אם שפת האם שלו היא עברית, הוא יעבור לאנגלית. וברור שלא נוח לחברי ניר דוד, כי בקיבוץ הוותיק, פאר התנועה הסוציאליסטית, כבר לא מתעניינים בצדק חלוקתי. וגם הם יודעים שהסיפור הוא לא רק נחל האסי, אלא למעשה סיפורן של הערים הנאבקות מול המועצות האזוריות שחונקות אותן, ונהנות מתמיכה של גופים גדולים בהרבה שנותנים להן גב.

מפת האזור תראה לכם איך מועצה אזורית עמק המעיינות משתרעת על פני רבע מיליון דונמים, בהשוואה לשכנתה בית שאן, שאוכלוסייתה גדולה יותר אבל מסתפקת ב־7,500 דונמים בלבד. טבלאות תקציבים יראו לכם שבזמן שילד בבית שאן מתוקצב במערכת החינוך של המועצה ב־4,251 שקלים בשנה, ילד תושב המועצה מתוקצב ב־14,299 שקלים. זו לא רק הקרקע, וזה לא רק הנחל. זו היכולת שלנו להעניק לילדינו עתיד טוב יותר, חינוך טוב יותר, ובמקרה של הקיבוצים, יש בחבילה הזו גם דירה לבן ממשיך ולעיתים אף לנכד ממשיך. ולפעמים גם נחל פרטי, כלומר "פרייבט פרופרטי".

תהליכים משפטיים אורכים שנים, וגם לאחריהם, כפי שראינו במקרה של ניר דוד, אף אחד לא עומד עם סטופר כדי ליישם את הפסיקה. זה הזמן שלכם להתעורר, עירוניים, יש לכם כוח. מסי הארנונה שלכם מממנים את התשתיות והתאורה והתחזוקה של השירותים שגם הקיבוצים צורכים. אם אתם לא נכנסים ל"נחל", הם לא נכנסים לעיר שלכם. איך ההרגשה? אין יותר דואר, אין קופות חולים, אין בנקים. אולי שווה לנסות; יש לכם הכוח, גם אם אין לכם 40 מעיינות. ומי שלא טוב לו, שישתה את המים של נחל האסי.

מורן עג'מי היא יועצת פוליטית וממייסדי "תור הזהב"