"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שריף חדש בעיירה

,עודכן

שריף חדש הגיע לעיירה המנומנמת ושמה "המשרד לביטחון פנים". בלי לבזבז זמן, הוא עלה על סוסו, ודהר באקדחים שלופים היישר לליבן של שתי אקס־טריטוריות.

הראשונה, וזאת שדווח עליה בהרחבה, היא הנגב. אחרי שנות הפקרות רבות שבהן בדואים (אם מותר עדיין לציין זאת במפורש) תושבי האזור, עשו באזור מחנה האימונים צאלים כבשלהם, הורה השריף החדש על מבצע אכיפה נרחב שמטרתו להשיב את הציוד הצבאי והאישי שנגנב, אך חשוב מכך בהרבה, להשיב את הנגב למדינת ישראל. כל מי שחי, שירת או עבד באזור היפהפה הזה, מתקשה לחמוק מהמסקנה שחלק מתושבי הנגב אינם משוכנעים שהחוק הישראלי חל עליהם. מתעורר הרושם שהשר החדש נחוש לשים לזה סוף.

האקס־טריטוריה השנייה שאליה שעט השריף, היא זו שלא דווח עליה באותה הרחבה, הר הבית. ביום ראשון שעבר, הוואקף הירדני, הגוף הזר המנהל את הר הבית, החליט להספיד ברשת הקשר של ההר את ד"ר רמדאן שלח, מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי לשעבר. שלח רשם כמה הישגים מפוקפקים בשנותיו הארוכות כמזכ"ל ארגון הטרור, ביניהם הוצאה לפועל של פיגועים רבים נגד ישראלים, הכרה בארגונו כארגון טרור על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי וישראל (בין השאר), ואפילו כבוד אישי בדמות הכנסתו לרשימות המבוקשים ביותר של ה־FBI האמריקני. בשל כל אלו, אין מקום מתאים יותר להספיד אותו מאשר בלב ליבה של ירושלים, בירת מדינת ישראל, במקום שבו עמד המקדש היהודי.

ההספד והמספיד שהלל את "גבורתו" של שלח, ראויים לעונש כבד על פי חוק הטרור של 2016, אשר קובע שניתן להטיל מאסר בפועל על תומכי טרור ומאסר כבד אף יותר אם התמיכה יכולה להוביל למעשי טרור.

במקרה של הר הבית, שבו אחת לכמה חודשים אנו עדים לפיגוע או לניסיון פיגוע, אין ספק שהספד זה יכול לשפוך שמן למדורה, או שאפילו זו היתה מטרתו. תנועת סטודנטים למען הר הבית, שאני חברה בה, שיגרה מכתב בהול לראש הממשלה, לשר החדש, למ"מ מפכ"ל המשטרה ולמפקד המחוז. אם להתוודות על האמת, ציפינו לאותה התגובה שבה נתקלו כל פניותינו לאורך השנים האחרונות. הפעם, רוח המפקד החדש כמעט העיפה אותנו מהכיסא. עד עתה היו אלו רק אנחנו שהורחקנו בעוון תפילה, שירת ההמנון או אפילו הרמת זבל מהרצפה. לא הפעם: איש הוואקף הורחק לחמישה חודשים מהר הבית.

אלה רק שני מקרים, ואל לנו לפתח תקוות מוגזמות בשלב כה מוקדם. אך אם השר החדש לביטחון פנים, אמיר אוחנה, ימשיך בכיוון זה, אולי אפשר יהיה לדבר סוף־סוף על ריבונות - בלב הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר דיין

אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"

כדאילהכיר