"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השכל ברגליים? בפעם הבאה שיחשבו פעמיים

,עודכן

רק חזר הכדורגל הישראלי מפגרת הקורונה שהשביתה אותו וגרמה לו נזקים שעוד קשה להעריך את חומרתם, וכבר נחתה על ראשו פרשה מסריחה חדשה, מעיקה ומעוררת מחשבות, שגם כאן את השלכותיה לא נדע כרגע להעריך.

בשנים האחרונות עיתונות הספורט התעייפה וכמעט שלא מנפיקה סקופים ראויים לציון. לכן לא ממש מפתיע שאת סיפור שני הכדורגלנים של מכבי ת"א והקטינות, הביא הכתב החרוץ של ערוץ 13 בדרום, אלמוג בוקר, שספורט כלל אינו תחום הכיסוי שלו.

הכדורגל בעולם וגם בישראל סיפק לאורך השנים לא מעט סיפורים מהז'אנר הזה. אין כמעט מדינה שמכבדת את עצמה (ובעצם לא), שלא תדע לשלוף במהירות שערוריות סקס מכל הסוגים - מסיבות סמים ואלכוהול, חילופי זוגות, נערות ליווי, מין עם קטינות, בגידות בין נשות כדורגלנים ושאר ירקות. היה גם כדורגלן נבחרת ישראל שקיים יחסי מין עם נערה במהלך מנוחת מחצית של משחק. למרות שהסיפור נחשף כבר, עדיין נשמור את שמו במערכת.

מבחינת הפרשה הנוכחית, מדובר במהלומה עבור מכבי ת"א, שבדין נתפסת כמועדון הכדורגל הבכיר והמסודר בישראל, שמשדר החוצה ערכיות וניקיון כפיים. בהלך הרוח של ימינו, הלא סלחני, ובהלעטה חסרת רחמים של הרשת החברתית - גורלם של שני הצדדים, בעיקר הכדורגלנים, שהם בעיקרון "המבוגרים האחראיים" בפרשה - נחרץ. לא רק ששמם כבר הופץ, אלא שבאווירה הציבורית שדורשת, אולי בצדק, דין שווה למיוחסים כמו ראש ממשלה, נשיא מדינה, משפחת רפאלי, נוחי דנקנר, או כדורגלן צמרת במכבי - עמדת הפתיחה שלהם די גרועה.

שמעתי את עורך דינם של הכדורגלנים שטוען כי הוטעו על ידי הבנות לגבי גילן, וכי היו משוכנעים שמדובר בבגירות.

גם אם נאמין להם שהוטעו על ידיהן, מצופה מכדורגלנים במעמדם - בעלי מוניטין וכבר לא צעירים כל כך - לא לשים את גורלם ושמם הטוב בהבל פיהן של בנות שאותן פגשו באקראי ולא משנה מה יקרה בסוף - הובילו אותם לשיבוש ארוך שנים של אורח חייהם הנוח, ואולי השאנן מדי.

רק שיחשבו על מידת הנזק שנגרם לסביבתם, למשפחותיהם, לקריירה שלהם. יש להם כל כך הרבה מה להפסיד. בפרשת נערות הליווי, לפני 21 שנה, שהתפוצצה על רקע התבוסה הכפולה של שחקני הנבחרת לדנמרק, עמד יו"ר ההתאחדות לכדורגל המנוח, גברי לוי, על רגליו האחוריות, כדי שלא ייחשפו שמותיהם של המעורבים, שלא ייפגעו המשפחות ולא תחוסל הקריירה שלהם. למזלו לא היו אז פייסבוק, טוויטר או אינסטוש, ומלאכת הטשטוש היתה יותר קלה.

הכל תלוי בנסיבות, ועדיין יש מצב שמכבי ת"א תחת מיטש גולדהאר, יהודי קנדי מוקפד, עלולה להיות פחות סובלנית לרגעי השטות ההרסניים האלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר