שחה נגד הזרם, בחייו ובמותו

מותו הטרגי של רקדן הבלט איימן ספיה, שנסחף וטבע בשבוע שעבר לאחר שניסה להציל חברה שעימה בילה בחוף הים בעתלית, פתח צוהר גדול לעולמה של הקהילה הגאה הערבית בישראל. אנשיה חיים במציאות של "סוד ידוע". באזורים כמו חיפה ותל אביב הם מנהלים חיים פתוחים, אך מחוץ למעגלים אלה הם ידועים כמי שעזבו את בתיהם בכפרי הגליל, המשולש והנגב, בגלל "הנושא".

איימן ספיה היה בן כפר יסיף. גם אני יליד הכפר המיוחד הזה, ששמו הולך לפניו כמעוז של מודרניות וליברליות בחברה הערבית. לפני 50 שנה הוא היה הכפר הראשון במזרח התיכון שבחר באישה - ויולט חורי - לעמוד בראשות המועצה המקומית. בשנות ה־90 החזיק הכפר בשיא עולם באחוזי המשכילים ביחס למספר תושביו, ונישואים בין־דתיים הם חלק מהנוף בו.

ספיה, אמן יוצא דופן באיכויותיו, שחה נגד הזרם, בחייו ובמותו. בעקשנות ובנחישות, הוא שבר את כל המוסכמות שמטילה חברה שמרנית על בניה. הוא בחר לצאת מהארון לפני כמה שנים, ודיבר על כך בפתיחות ובגאווה גדולה. הוא גם בחר באמנות שנחשבת מחוץ לתחום עבור גברים: מחול. הוא פיתח קריירה בינלאומית, ונחשב לחלוץ בעולם הערבי בתחום הבלט.

מותו הטרגי חשף עצב רגיש בחברה הערבית בישראל. מצד אחד חשיפה ופתיחות לכל מה שמציע הכפר הגלובלי, ומצד שני שמרנות חברתית ודתית. הלווייתו היתה אמנם לאחת הגדולות בתולדות הגליל, חרף המגבלות על מספר המשתתפים בשל הקורונה, אך כבר עם היעלמו בים, החלו לצוץ ברשתות החברתיות, מצפון ועד דרום, ביטויים בגנות בחירותיו המגדריות. לאורך החיפושים הביעו רבים כאב והזדהות עם צער המשפחה, אך לצערנו, גם הומופוביה ושנאה שגשגו ברשתות. מחשש לביקורת, סירבו אנשי הדת המוסלמים בכפר יסיף לנהל את טקס האשכבה לפני הקבורה. המשפחה נאלצה לקבל החלטה אמיצה - וקיימה את מנהגי האבל בכנסייה, ולא במסגד.

השוליות הכפולה שנכפית על בני הקהילה הגאה הערבים, קשה. אף שרבים מהם נחשבים לבולטים ומצליחים - אמנים, מוזיקאים, עיתונאים, אנשי משפט וחינוך - הם נתקלים בקשיים בתוך הקהילות שלהם ולעיתים אף מנודים ממש, ובמקביל לא תמיד מוצאים את מקומם בקהילה הגאה היהודית.

תהליך של היפתחות חברתית ומודרניזציה נתקל תמיד בריאקציה שמרנית. זה מתחיל בהתנגדות מצד "שומרי הסף" בממסד הדתי או החינוכי, ולעיתים גם מתבטא בסביבה החברתית. אבל איימן ספיה, במותו ובחייו, שינה משהו בתודעת הציבור הערבי, במיוחד בקרב צעירים, שהעריכו את האמנות שלו והזדהו עם סיפורו האנושי. בחייו הקצרים הוא מילא את עולמם של רבים בהשראה גדולה. יהי זכרו ברוך.