"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפועל בשירות הוד מלכותה

,עודכן

1. היום קמנו בבוקר עם עיקצוצים ברגליים. אנחנו, כמו עשרות מיליוני פורטוגלים אוהדי בנפיקה, פורטו, ספורטינג ובואבישטה, שחיכו כל כך לראות את הגול של תומר יוספי בטדי, אחרי שנרכשו בפורטוגל זכויות השידור אצלנו. כתבנו בחצי האי האיברי סיפר על אלפים שיצאו לרחובות בראגה וגימראייש גם אחרי הנגיחה של מוטי ברשצקי, ונתנו את האות לסיום הסגר.

שלושה חודשים לספירה והכדורגל חזר עם אווירה של סוף קורס. נכון, זה לא בדיוק כמו פעם, אלא יותר סוג של נשף מסיכות ואלכוג'ל, שמחה וקוץ בה. אם לפני חצי שנה היו אומרים לנו שככה ייראו חיינו בסוף מאי, עם ריחוק חברתי ורדיוס סידרתי, היינו מארגנים אשפוז כפוי לרואי השחורות. אתמול התעשייה חזרה והניעה מחדש את גלגלי השיניים. גם אם מוכרי הבייגלה מתרגלים עדיין מכירה על יבש, אנחנו מזהים את חזרתה של הנורמליות. והלוואי שמשה בר סימן טוב יוזמן לבעוט את בעיטת הפתיחה בדרבי התל אביבי.

2. בגלל ההדבקה בירושלים, חזרנו, אני והכלב, לשבת במרחק שני מטר זה מזה בסלון, אבל שחררתי את כפתור ה-pause והוצאנו את העונה לדרך. חוץ ממחטפים יוצאי דופן בין השתיים לאורך ההיסטוריה, הפועל חיפה היא יריב נוח כדי לחזור בשלום מפגרה כפויה. היתרון האיכותי נראה מרחוק, אבל לקח למכבי ת"א מחצית שלמה פחות דקה כדי שחוזז יעלה על הלוח, בדרך לנוק אאוט של שכטר בהמשך.

בצהריים שאל אותי חבר, אוהד מודאג של מכבי ת"א, אם יש מצב שהפועל ת"א תפתח רגליים בסמי עופר. הפראנויה המכביסטית אומרת לעצמה שהפועל תעדיף את חיפה אלופה על פני מכבי, ואני ביטלתי את האופציה, גם כי יש שם קלינגר שיעדיף לתלות את עצמו מאשר לתת משחק, וגם כי מדובר פה בסך הכל במחזור ראשון מתוך עשרה, רחוק עדיין מהכרעה.

3. ובאמת הפועל ת"א, אחרי שש שנים של מפחי נפש בחיפה, ניצלה את היתרון המספרי ביציע וענתה למלעיזים אחרי רבע שעה, ועם עוד שער סנסציה של עומר דמארי, בדרך לקבור לחיפה את הסיכוי לקרב אמיתי בפיסגה. בהרכב שיחקו ארבעה שבילו עד לא מזמן בקבוצת הנוער המשתפרת של אורי אוזן, והפכו את הפועל לאיום אמיתי על הגנתה המחופפת של חיפה, שהמשיכה לדגול בהוראות משרד הבריאות, והקפידה על ריחוק חברתי והפקרות רחבתית.

4.הכסא הריק של אלונה ברקת בטדי בלט למרחוק. כלכלית, עזיבתה תכניס את באר שבע לעידן אחר, אבל היא עדיין הקבוצה השלישית הכי עשירה בליגה אחרי מכבי ת"א וחיפה, וההכנה של הגנאי/הולנדי אלקוטסה שחגג על על קונטה באגף, הזכיר ימים יפים עד שגרסייה הישווה והרים את טדי באוויר. לא באמת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר