שכחו מהפיצוי: המטרה היא לחזור לצמיחה

סוגיית הסיוע הממשלתי לעסקים ולעוסקים מורכבת ובעייתית מאוד - בכל מדינות העולם. באופן רגיל וכעיקרון כלכלנים מתנגדים לסיוע כזה; בנקים מרכזיים, משקיעים וחברות דירוג האשראי מעדיפים לראות כלכלות מתפקדות בזכות עצמן, ללא התערבות חיצונית. אלא שהמשבר הזה ייחודי בכך שהממשלות הן שהורו לעסקים לעצור את הפעילות, או להאט אותה. הן שהורו לעובדים להפסיק להגיע לעבודה. לכן במקרה הזה גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אפילו מדרבן את הממשלה לסייע לעסקים ואף ביקר אותה על כך שהסיוע מתמהמה.

אחד האתגרים שבסיוע הוא להגיע למי שאכן זקוק לו, שבלעדיו העסק יתקשה לתפקד במיטבו. ראינו, למשל, שההוצאה הגורפת של העובדים לחל"ת, אפשרה גם לעסקים שלא היו חייבים לעשות זאת להעביר את מימון העובדים שלהם לקופת המדינה. סיוע כזה יוצר פיתוי, או עידוד למעסיקים להוציא עובדים לחופשה - מה שהעמיס מאוד על קופת המדינה והביא אותנו לגירעון האדיר בתקציב. ייתכן שהמהלך הזה היה בלתי נמנע כדי להשיג את המטרה ששמה לה הממשלה - לעצור את התפשטות המגיפה. אך כעת נראה שהתקווה שהחופשה תסתיים והמצב יחזור לקדמותו נמוגה במידה רבה.

מתווה החזרה לעבודה שהציע שר האוצר נועד לדרבן מעסיקים מתלבטים - אלה שרוצים להחזיר את עובדיהם לעבודה, אך לא בטוחים בעיתוי. למרביתם הפעילות הצטמצמה והחזרה למכירות לא תהיה מהירה, ולכן הם היו רוצים להאריך את החופשה לרבים מהעובדים. המענק הזה עשוי להיות השיקול שיביא אותם להחזיר יותר עובדים, בעיקר בעלי שכר נמוך, באופן מיידי.

ברור שהמענק הזה, כמו היוזמה הקודמת שיצאה כבר לפועל - מענק לכיסוי חלק מההוצאות הקבועות של העסקים - לא יחיה עסקים שנפגעו קשה מאוד ולא יפתור את כל תחלואי ההשבתה. חשוב לזכור שהמטרה היא לא באמת "פיצוי" לעסקים, כי צריך להודות שלא ניתן לפצות עסק על השבתה ארוכה וירידה בפעילות המשק. אין שום אפשרות כזו בשום מדינה בעולם. הצעד הזה, כמו האחרים, אמור לענות על מטרה אחת - זירוז החזרה למסלול של צמיחה. את הנזקים הממשיים ניאלץ לספוג כולנו.