רק יחד - ננצח את הנגיף

"מגוון יותר משמעו מקצועי יותר, ובשעת החירום מגוון יותר משמעו הצלת חיים ממש". אלו מילים שפתחו את הנחיית נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, בעיצומו של משבר הקורונה תוך שהוא מתייחס לחשיבות של ייצוג המגוון הישראלי במוקדי קבלת החלטות בתקופת משבר.

הנחייה זו נשענת על תובנות אותן מבקשת הנציבות להנחיל לשירות המדינה בשנים האחרונות בשגרה, וכעת בשעת החירום בעקבות המגפה הפוקדת אותנו. גם היום נפקדים משולחנות מקבלי החלטות קולות של מגוון הציבור הישראלי. היעדר הגיוון גורם לכך שמקבלי ההחלטות מתבססים על ידע מקצועי חסר או ולעיתים מגיעים להחלטות שאינן רלוונטיות עבור חלקים נרחבים בציבור.

במילים אחרות, ידע תרבותי רלוונטי המהווה ידע מקצועי (כשירות תרבותית), צריך להוות חלק אינהרנטי ממנגנון קבלת ההחלטות באופן המאפשר פיתוח מענה מקצועי לכלל הקבוצות בישראל ובהתאמה למאפיינים ייחודיים. תובנות אלו לא זקוקות לתימוכין מסוג מגפה עולמית, אך נראה כי אנו מצויים כעת בשעת כושר מיוחדת שמאפשרת לקנות להן אחיזה של ממש בשירות המדינה בשעת המשבר ובשגרה שתשוב לאחריו.

התפרצותה של מגפת הקורונה חייבה את רשויות השלטון בישראל לקבל החלטות הרות גורל, שמדגימות פעם נוספת וביתר שאת את חשיבותה של כשירות תרבותית במשרדי הממשלה ובמיוחד במוקדי קבלת ההחלטות. כך למשל, במסגרת פעילות מטה ההסברה הייעודי למגזר החרדי של משרד הבריאות, נתלו בשכונות חרדיות אלפי שלטים תחת הכותרת: "והתרחקתם מאוד לנפשותיכם: עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים". משרד הבריאות דאג לא רק לשילוט שיפנה לעין החרדית אלא גם לאמצעים נוספים שיפנו לאוזן החרדית בדמות "סיירת כרוזים" רכובה שמכריזה ברחובות על מצב חירום בעברית וביידיש.

גם הרציונל העומד בבסיס מדיניות הנשקלת כיום כלפי הבדואים בנגב, לפיו תינתן אשרה מיוחדת להקמת אוהל ארעי עבור תושבים החייבים בבידוד, מדגים כשירות תרבותי - התחשבות במסורתם של הבדואים תוך ביצוע הנחיות משרד הבריאות, צרכי השעה ושמירת החוק.

ועדיין בשעת החירום הנוכחית, ולאור מסקנות הוועדה הפרלמנטרית המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ישנו צורך דחוף לנקוט בצעדים משמעותיים ורחבים יותר לביסוס קבלת ההחלטות בכלל שירות המדינה כמרחב מגוון הכולל את הקבוצות: בני שני המינים (מכלל הקבוצות), אנשים עם מוגבלות, בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, בני האוכלוסייה החרדית ועולים חדשים. מרחב מגוון זה יוכל למלא בצורה טובה את ייעודו המרכזי – התמודדות עם מגפת הקורונה.

לפיכך, על בכירי השירות הציבורי לאמץ את הנחיית נציב שירות המדינה ככתבה וכלשונה על חמשת סעיפיה: גיבוש המדיניות המגוונת, נתינת שירותים מגוונת, גיבוש מסרים והפצתם בצורה מגוונת, נקיטת צעדים להכנסת הגיוון באופן פרואקטיבי והפעלתו המושכלת של ממונה גיוון תעסוקתי.

במקביל, עליהם לעשות שימוש בכלים נוספים כמו שיתוף הציבור על ידי סקרים בקרב האוכלוסיות או ייעוץ של גורמים חיצוניים. רק כך ניתן יהיה להתמודד עם נגיף הקורונה כאשר החלטות ומדיניות מתגבשות באופן מקצועי, המשכלל התייחסות לכל אחת מהאוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית. ובתקווה שמנגנון שכזה המכיר באופן עמוק בערך הגיוון, יואץ וישתרש בשגרה שתשוב אחרי משבר הקורונה. רק יחד, כפי שקורא קמפיין משרד הבריאות – נוכל לנצח את הנגיף.

*עו"ד ברזני היא מנהלת אגף גיוון תעסוקתי המשתייך לאגף אסטרטגיה ומדיניות בנציבות שירות המדינה, עו"ד רון הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. השניים כותבים מחקר משותף על גיוון במוקדי קבלת ההחלטות אשר צפוי להתפרסם בחודש מאי 2020.