לאחר שהדביר את מגיפת הקורונה שהיכתה קשות במדינות אירופה, והתגבר על הבקיעים החריפים שהתגלו בשורותיו, התפנה האיחוד האירופי לטפל בנושא החביב עליו כל כך: ישראל.
הממשלה שבקושי הורכבה טרם פרסמה תוכנית פעולה, וכבר הזדרז האיחוד האירופי לאיים כי ינקוט צעדי ענישה, בכלל זה סנקציות כלכליות ואף השעיה של הקשרים הדיפלומטיים, אם תעז ישראל לממש את כוונתה להחיל את החוק הישראלי על חלקים מיהודה ושומרון.
הביורוקרטים במטה האיחוד בבריסל לא יכולים באמת לגרור את אירופה למלחמה בישראל, שהרי לרבות ממדינות היבשת, דוגמת אוסטריה, צ'כיה, הונגריה ועוד, קשרים הדוקים עם ישראל. לכל אלו בטן מלאה על האיחוד האירופי שכשל ברגע האמת והותירן, כל אחד לבדה, מול אתגר הסגר, המוות והמשבר הכלכלי שהביאה הקורונה. אבל כמה מדינות מובילות באירופה, ובראשן צרפת, בלגיה, ספרד ואירלנד, שלחלקן עוינות מוכרת לישראל, נחושות להוביל מהלך אנטי־ישראלי ואיימו להפעיל צעדי ענישה גם אם מרבית מדינות האיחוד לא תצטרפנה.
מחלוקת בין ידידים היא לגיטימית, אבל בכל האמור ביחסי ישראל ואירופה, וליתר דיוק, כמה ממדינות האיחוד, לא בכך מדובר. הפלשתינים מעניינים את האיחוד האירופי כקליפת השום. גם הדאגה לחוק הבינלאומי, שאותו לדבריו מפירה ישראל, אינה בראש מעייניו. אחרי הכל, האיחוד האירופי מגלה שוויון נפש נוכח הכיבוש הטורקי בקפריסין, וגם את טיבט או מערב הסהרה הס מלהזכיר בבריסל.
אבל ישראל נתפסת תמיד כיעד אטרקטיבי להכות בו כדי להשיג אהדה ערבית וכלל־מוסלמית. לבד מכך האיחוד האירופי עודו מחויב לקיבעון בן עשרות השנים ולפיו הסוגיה הפלשתינית היא המפתח לפתרון בעיותיו של המזרח התיכון כולו. לא שלאירופים אכפת מן העוני והמצוקה ברחבי המזרח התיכון, אבל הם מוטרדים מגלי ההגירה השוטפים את אירופה, כתוצאה מחוסר היציבות בעולם הערבי, ומשוכנעים שכך יעלה בידם לעוצרם.
דומה, עם זאת, שלאובססיה האירופית עם ישראל יש מניע עמוק נוסף. האירופים הולמים בישראל, אבל מכוונים את המכה לעבר הנשיא טראמפ, שבו רואים רבים מהאירופים יריב. זהו חלק מסנטימנט אנטי־אמריקני מושרש, המשלב קנאה מתובלת ברגש של התנשאות, על מי שמהווה אנטיתזה מוצלחת, ומתעלה על "היבשת הישנה".
החיבור ההדוק והברית האינטימית בין ישראל לבין ארה"ב, הם בלא ספק נקודת עוצמה עבור ישראל, והם פורצים לה מסילות בכל רחבי העולם. לא באירופה. שהרי בעיני האירופים, הזהות ההולכת ומעמיקה בין ירושלים לוושינגטון והאינטימיות הפורחת ביחסים ביניהן, הן בבחינת חטא קדמון או שותפות מאיימת. כך משולחים חיצים מאירופה לישראל, במקום לעברה של וושינגטון, בתקווה שבכאב תחוש לא רק הממשלה בישראל - אלא יחוש גם הבית הלבן.
מדובר אפוא בזרם עמוק ומושרש באירופה, שאפילו הסדר עם הפלשתינים לא יפתור כנראה. יחסי ישראל ומדינות אירופה ישובו מן הסתם למסלולם, שהרי יש מספיק מנהיגים מבוגרים באירופה, דוגמת הקנצלר מרקל ואחרים, שקשובים לישראל ולבעיותיה וגם מכירים באינטרס האירופי בקיומם של הקשרים עימה. אבל יש להניח שהביורוקרטים בבריסל, ומאחוריהם כמה מדינות באירופה, יחכו להזדמנות הבאה לחבוט בישראל.
הריבונות, בין בריסל לוושינגטון
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
