אג'נדת השנאה של האופוזיציה הפסידה

תוכן הנאומים במעמד השבעת הממשלה היה צפוי, כמו גם קריאות הביניים מרחבי האולם ומיציע הקהל, שהיה מאוכלס בחברי כנסת שנאלצו לשמור על ריחוק בשל מגפת הקורונה. ריחוק שהקנה יתרון משמעותי לח"כ מיקי לוי, שקולו הרועם הדהד באולם, עד שהוצא אל מחוץ למליאה.

מכל הדברים שהושמעו במהלך הדיון, מצא במיוחד חן בעיניי ציטוט של בני גנץ מתוך ספר ויקרא: "לא תשנא את אחיך בלבבך", ומן הראוי להוסיף גם את המשך הפסוק שלא אוזכר - "הוכח תוכיח את עמיתך".

שנאה היא רגש אנושי מוכר. אולם כאשר השנאה יוקדת בלב, היא הופכת חיש מהר לשנאת חינם. מדרש קדום מסביר את הסכנה שבשנאת חינם "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם. ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". אין דבר הרסני ומסוכן לקיום חברתי משנאת חינם.

ויכוחים פוליטיים, תוכחה, מחלוקות וניסיון להשפיע על דעת קהל, לגיטימיים לחלוטין. אך בתוך ויכוח מר, אסור לשכוח כי "אחים אנחנו בני איש אחד".

אפשר להבין את התסכול של פוליטיקאים שכבר ראו לנגד עיניהם את הניצחון המיוחל והתאכזבו קשות. כאלה שהיו בטוחים שהניצחון בכיסם מתוך שכנוע עמוק שסיסמאות הכזב שיצרו עבורם יח"צנים, יובילו אותם להנהגה. התקווה נכזבה וכל שנותר להם הוא להמשיך ולפזר קיתונות של בוז ושנאה כלפי מי שזכה בכתר ההנהגה - כולל גם נגד חבריהם לשעבר. בשם שנאת החינם שלהם הם מוכנים לכרסם במצע הקיום המשותף שלנו במולדת.

כאיש צעיר בקרתי בשבתות בביתו של מנחם בגין ז"ל בת"א. פעם אחר פעם הוא הפסיד בבחירות דמוקרטיות. החברים המבוגרים, ותיקי האצ"ל, הציעו לו לפרוש או להלהיט את הרוחות. בגין לא הקשיב להם. הוא חיכה בסבלנות ומעולם לא שמעתי ממנו ביטויי שנאה ליריבים.

הגדיל מכולם במסע השנאה וההכפשה אביגדור ליברמן. אם היה נערך משאל בקרב הציבור בשאלה מה היתה תרומתו למדינה ולחברה מאז שנת 1999 בעת שנכנס לפוליטיקה, כולל בתפקידו כשר הביטחון, התשובה לדעתי היתה "כלום". עם זאת, ללא ספק רוב הציבור היה יכול להזכיר את שנאתו לחרדים, למתנחלים ה"סמוטריצ'ים", לערבים ובשנים האחרונות גם לנתניהו.

הבחירות האחרונות וממשלת האחדות הן הוכחה מובהקת לליברמן, ללפיד ולבוגי יעלון, כי מי שחושב ששנאה, בוז ולעג הם מתכון לניצחון, יגלה חיש מהר את עומק החידלון.

נאחל לממשלת החירום והאחדות הצלחה במעלה הדרך להעצמת אחיזתנו במולדת, לשגשוג ולרווחה לטובת כלל האזרחים. אין ספק שזו תקוות רוב האזרחים, מעבר לכל מחלוקת פוליטית.