עזבו ביצים, תביאו דרבי

הכל כבר היה מוכן למדבר עצוב, שומם ומשעמם, שילווה אותנו בחסות מזג אוויר בוער ואחוזי לחות של כוס תה. הקיץ הישראלי מעולם לא נראה מאיים יותר. אפילו שר שראוי שבכלל יתעסק בענף הכתום, העז להסתלבט על המוצר הגווע והשווה אותו בזלזול למעוזי הכדורגל באירופה.

בתקופה הזאת כל ממזר הפך מלך, ולא חשובים השמות - המגיפה הזאת חצתה מגזרים וקהילות. אז אחרי שהמומחים נחרדו מכל כותרת מטופשת שבדו מיטב בריחת המוחות באתרים די נידחים - וואלה, פרופסורים, מכם ציפינו ליותר - הגיעה אתמול בשעת ערביים הישועה. בקרוב, בלי נדר ובלי הבטחות, נשב כולנו לצפות בשובה של הבונדסליגה - ניסוי בגרמניה? אתם אמרתם - ואם העסק יעבוד שם, מפלס הלחץ בקריית הממשלה יירד, והצבע יחזור לנו לחיים כבר בסוף החודש.

אם אפשר לסמוך על גרמניה בצוללות, אז הצוללנים שלנו ברחבות יוכלו לחזור גם הם לשלולית המוכרת. הכדורגל הישראלי הוא כמו בית כנסת לאדם מאמין. כמו איקאה למי שמתעקש לקנות ארון עם בורג שבטוח יש לו סיבה, אבל זה יושב סבבה גם בלעדיו.

כמו פרפר לאש, כמו גופי המתרגש. הפועל כפר סבא נגד הפועל רעננה זה חיוני לאזור השרון לפחות - אם לא יותר - מכל קניון רננים בעצמו. שלא לדבר על הדרבי התל־אביבי, שתמורתו יש לא מעט ישראלים שיוותרו על רכישת ביצים לשנה, ואם תתעקשו, הם יוותרו גם על נייר טואלט. רק תביאו ת'דרבי.

רק תחזירו את גרוטו וחבורתו לעמודי החדשות. מהאנשים שעצרו לנו את הכדורגל כנראה לא נזכור כלום בעוד עשור מעכשיו. מהאנשים שיחזרו לדשא בעוד כמה שבועות, אנחנו כבר מצפים לפיניש היסטורי, ספקטקולרי, בלתי נשכח, איכותי (אל תעצרו אותי, אני בעיצומה של פנטזיה), מלא בשערים, משקופים ופנדלים מדויקים.

המשימה הקריטית הבאה תהיה החזרת הקהל ליציעים. מצד שני, עם החום שבטח יגיע כמו שעון ביוני, אולי עדיף להישאר במזגן. תרגלנו את זה נהדר בחודשיים האחרונים.