"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזדמנות למפנה תכנוני ברשויות הערביות

,עודכן

תוכנית הסיוע לרשויות המקומיות בישראל שאושרה בממשלה בעקבות מגיפת הקורונה, אינה כוללת, כך נראה, סיוע מיוחד לרשויות המקומיות הערביות. אלה, כידוע, נמצאות בתחתית הסולם הסוציו־אקונומי, שהוא המדד לסיוע ממשלתי כמעט בכל תחום.

הרשויות המקומיות הערביות הכריזו במחאה על שביתה כללית, בדרישה לגבש תוכנית סיוע ייחודית לטיפול במצב הקשה שאליו נקלעו. אנו רואים כרגע את קצה הקרחון; הקושי האמיתי יורגש במהלך יוני־יולי, כאשר חשבונות הבנק של הרשויות והעיריות הערביות יתרוקנו, וההכנסה ממסי ארנונה תגיע לשפל.

במצב הכלכלי הקשה ממילא כתוצאה ממשבר הקורונה, עם שיעורי אבטלה המגיעים לכמעט שליש מכוח העבודה, שיעור הגבייה של מסי הארנונה ממשקי הבית והמגורים צפוי לרדת באופן דרסטי. מרבית המובטלים וכל מי שהוצאו לחופשה ללא תשלום ימהרו לנצל את זכותם ויגישו בקשות להנחה בארנונה, ולרשויות המקומיות לא תהיה כל ברירה אלא לאשר את בקשות ההנחה או הפטור.

אלא שמקור הבעיה הוא תכנוני ועמוק יותר. במשך עשרות שנים ממשלות ישראל שגו פעם אחר פעם בהיעדר תכנון נכון. לא ניתנה עדיפות להקמת אזורי תעשייה ותעסוקה ביישובים הערביים, ולא ניתן עידוד לתעשיינים להקים מפעלים ביישובים הערביים. כאן נוצרה התלות הגדולה - גדולה מדי - של הרשויות המקומיות הערביות בתשלומי הארנונה של משקי הבית. ובניגוד לעבר, כיום הרשויות המקומיות הערביות מחויבות לשיעורי גביית מסים מהגבוהים במדינה, וזאת כדי לעמוד ביעדים שהציבה המדינה כתנאי לקבלת תקציבים. כעת, בהיעדר הכנסה ממקור זה, ובהיעדר הכנסות ממקורות חלופיים, תיאלץ המדינה לסגור את הפער.

עם פרוץ משבר הקורונה מיהרה הממשלה לתת מענה לכל היישובים, ללא יוצא מן הכלל. אין ספק שהצפייה בשוטרי משטרת ישראל ובחיילי פיקוד העורף מסתובבים ביישובים הערביים, מעניקים סיוע ושירות, לא היתה דבר מובן מאליו. אולם כל זה היה בתקופת חוסר הוודאות והושטת היד הממשלתית לכל הרשויות. כעת, על רקע ההכנות לקראת יציאה הדרגתית ממצב החירום, החלה להתבהר הבעיה הייחודית של הרשויות המקומיות הערביות.

ראשי הרשויות הערביות נאלצים כעת להחמיר את מאבקם מול הממשלה. אבל ייתכן שהם לא לבד במאבק הזה: אפשר לרתום אליו עמיתים מרשויות מקומיות שכנות ואת ראשי השלטון המקומי, שרבים מהם מזוהים עם הליכוד, ושעימם הם מקיימים שיתוף פעולה ברמה המוניציפלית. מעבר לכך, המאבק הזה יכול להפוך לנקודת מפנה בתכנון המקומי, אם ממשלת ישראל תבין שהשקעה ופיתוח של מסחר, תעשייה ותעסוקה ברשויות המקומיות הערביות הם יעד כלכלי לאומי - ולא רק "מגזרי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר