"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ועדת המומחים מוכרחה לכלול נשים

,עודכן

לפני כמה שנים סערה המדינה כששרת התרבות האשימה את גלגלצ בהדרה של מוזיקה מזרחית בהגדרתה הרחבה. הדיון נגע לסוגיה העקרונית - האם תחנה במימון ציבורי רשאית להדיר סגנונות וזרמים מוזיקליים שונים? בניגוד לעשורים קודמים, בשני צידי המתרס לא טענו שמוזיקה מזרחית, על זרמיה השונים, אינה ז'אנר מוזיקלי לגיטימי ומגוון הראוי להישמע. בדומה לכך, תביעותיה של השרה לא הוגבלו למישור העקרוני, אלא גם לשינוי מבני במנגנונים היוצרים ומשכפלים את האחידות המוזיקלית - שינוי הרכב ועדת הפלייליסט וקביעת מכסת השמעה למוזיקה עברית.

אין לדעת אם התחנות הצבאיות היו ממהרות לשנות את אופן איתור המועמדים לתפקידי עריכה מוזיקלית ואת תוכני מבחני הקבלה, אם מאיה בוסקילה וזמרות נוספות לא היו מרימות קול צעקה לצד השרה. לאור החיבוק הציבורי שמאבקה של השרה והזמרות קיבל, מפתיע שמאבק דומה הנוגע לעצם חיינו במשבר הנוכחי, להכללת נשים בוועדות המומחים של המטה לביטחון לאומי (מל"ל) למאבק בקורונה, לא קיבל חיבוק ציבורי או זכה לגיבוי משרת התרבות עצמה או מכל שר אחר.

קשה שלא לחוש שהדחייה של המל"ל את התביעה של ארגונים חברתיים לכלול נשים בוועדות, נובעת ממניעים הדומים לאלו שהובילו את גל"צ, בשנות ה־80 וה־90, לדחות בזלזול תביעות להכללת מוזיקה מזרחית בפלייליסט. לרוע המזל, גישה זו מתעלמת משני גורמים ההופכים את ההרכב הכל־גברי וההגמוני בעיקרו למזיק. ראשית, בעשורים האחרונים הולכים ומצטברים מחקרים, המעידים שלהכללה של נשים בתהליכי ניהול וסיום סכסוכים יש השפעה מיטיבה גדולה. המל"ל לא צריך אפילו להתאמץ כדי לאתר מומחיות מתאימות. אתר ליסטה (lista.anu.org.il) מספק רשימת מומחיות מרשימה ומגוונת.

שנית, משבר הקורונה מדגים שצמצום מושג הביטחון בישראל לפן הצבאי הביא להחלשה של כלל מערכות הביטחון הלאומי האזרחי - הבריאות, השירותים החברתיים וכו'. ברוב המקצועות במערכות אלו יש רוב נשי. יתרה מזו, בהיותן בקו הראשון של שירותי התמיכה, אין בקיאות מהן בצרכים השונים והמגוונים של הציבורים בחברה הישראלית - בין שהם ערבים ובין שחרדים.

הכללת מומחיות, וכן נציגות ונציגים לחברה הערבית והחרדית, בוועדות המומחים של המל"ל למאבק בקורונה, אינה רק בבחינת להיות צודק אלא גם להיות חכם. זה צריך להיות צעד ראשון בהרחבת מעגל המשתתפות והמשתתפים המובן והמשמעותי של הביטחון בישראל, ובשיקום לא רק של נזקי הקורונה אלא גם של מערכות הביטחון הלאומי האזרחיות הישראליות.

ד"ר תמיר ליבל הוא עמית בתר־דוקטורט באוניברסיטת במברג

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר