"בחקיקה שלנו ראש ממשלה לא מועבר מתפקידו עם העמדתו לדין", אמר חה"כ לשעבר אמנון רובינשטיין, בדיוני ועדת החוקה של הכנסת (27.2.2001). עוד הוסבר באותה ישיבה כי "בסעיף 18 היתה שאלה, מה קורה כאשר ראש ממשלה מורשע בעבירה פלילית עם פסק דין חלוט. משרד המשפטים מציע את הנוסח שנמצא כאן, שלדעתי רוב החברים בוועדה תומכים בו, שאומר שמשאירים בידי הכנסת להחליט". כלומר, לא רק שראש ממשלה אינו מועבר מתפקידו עם העמדתו לדין, אלא שהכנסת אף קיימה דיון בסמכות להעבירו מתפקידו לאחר שהורשע.
ם זאת, ההסברים המפורשים בסעיפים 17 ו־18 בחוק יסוד: הממשלה, והדיונים שנערכו סביבם בכנסת גם לאחר ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה ב־2001, אינם מונעים משלל מומחים ועמותות שחורטות על דגלן מושגים מעולם הדמוקרטיה, לנסות פעם אחר פעם לאלץ את ראש הממשלה להתפטר בניגוד לחוק. ומשעה שלא הצליחו לשכנע את ציבור הבוחרים, קרי: הריבון, שלא לבחור בו, החלו לפרסם ניירות עמדה ציבוריים, כמו מבקשים לומר שקבוצת אזרחים מסוימת, מצומצמת, קולה נשגב מבחירתם הדמוקרטית של יותר מ־2 מיליון אזרחים. ולאחר שגם ניסיונות חקיקה רטרואקטיביים, פרסונליים ואנטי־דמוקרטיים ירדו לטמיון, חזרו להם שוב למסלול־עוקף־העם, ובפעם השישית הוגשה עתירה לבג"ץ בבקשה לבטל (בפועל) את הוראות החוק במקרה דנן.
המאבק, אם כן, איננו על סעיף כזה או אחר, גם לא על נתניהו האיש, אלא על מקומו של הריבון ועל מהותה של הדמוקרטיה. לא פחות. כפי שהיטיב להסביר זאת השר לשעבר טומי לפיד (ז"ל): "השמאל הליברלי, חסיד הבחירה הדמוקרטית, החופשית, האוניברסלית, מתקשה להשלים עם העובדה שהרוב עלול להצביע 'לא נכון'". והיום, כבר ללא מירכאות, מוסבר באחת העתירות שיידונו בבג"ץ בשבוע הבא, כי "קשה לאמוד את מספר הבוחרים אשר הלכו שולל אחר תעמולת הכזב, שלפיה נוהל נגד הנאשם ציד מכשפות פוליטי כדי להפילו מהשלטון, או את מספרם של הבוחרים אשר סברו כי בשל חזקת החפות ואופן ניסוחו של חוק היסוד... אין להביא בחשבון לצורך הבחירה את הראיות המנהליות שגובשו בכתב האישום". לא רק שהריבון לא בחר נכון, עכשיו הוא גם עדר שהוליכוהו שולל.
וכדי לתקן את טעותו הבלתי נשלטת של העדר פונים לבג"ץ, שמחליט לדון בעתירה, מה שעלול להוביל למערכת בחירות רביעית, לאחר שלושה סבבים עקובים איבה בין־גושית, בשיאו של משבר בריאותי וכלכלי עולמי. ומעל לכל, עצם הדיון בעתירות הוא בגדר פגיעה בדמוקרטיה הישראלית. שוב ייפגע עקרון הפרדת הרשויות, שוב התערבות מסוכנת בזכות לבחור ולהיבחר.
וכך, מה שהתחיל כהתערבות "כירורגית" קטנה של בג"ץ בתפקידו של יו"ר הכנסת לפני כמה שבועות, הופך לשכשוך תמידי בביצה הפוליטית ועלול להוביל לאקט חציה של נהר הרוביקון, קרי: התערבות בלתי הפיכה במעמדה של הכנסת ושלילת כוחו של הריבון - פעולות שמהן הדרך חזרה לגדה הדמוקרטית עלולה להיות קשה עד בלתי הפיכה. פעולות שעלולות להפכנו מדמוקרטיה לבגצוקרטיה.