"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאתחל את הביטחון החברתי

,עודכן

בזמן שכולנו יוצאים מאיזון בהסגר, דבר אחד נעשה יותר ויותר ברור: הגיע יום הכיפורים של מדיניות ההזנחה וקרסה הקונספציה החברתית־כלכלית.



כשליה זועקים: רשת ביטחון חברתית שלא מצליחה להציל משפחות מעוטות אמצעים ומשפחות בסיכון עם בעיות אחרות; מערכת חינוך שלא התקדמה למאה ה־21; עולם עבודה שלא פיתח את המיומנויות שנדרשות מכל העובדים במאה הזו; מצוקת דיור שמאיימת יותר מתמיד על קורת הגג של מאות אלפים; מערכת בריאות מדוללת ונרעדת. כל אלו היו רשומים בדם על הקיר גם לפני הקורונה.



אבל הקונספציה שולטת לא רק בישראל, אלא במדינות מערביות רבות, כבר שלושה עשורים. ולכן, גם כאן, ממשלות מימין ומשמאל האמינו שהמדינה צריכה לצמצם ולהצטמצם. הגישה היתה תיקונים נקודתיים. קוסמטיקה. אבל כעת התוצאות הקשות מכות ברמה העולמית. פתאום כולם רואים בעיניים שאין תחליף למערכת בריאות לאומית חזקה, כי בלעדיה כולנו במוקדם או במאוחר נקרוס. בכל המדינות יש מבוגרים וילדים שצריך לטפל בהם, מפוטרים שצריך לתת להם מענה, ומשפחות ברעב שצריך להאכיל. לכן מדינות כגון ארה"ב ובריטניה, שבמשך שנים קיצצו תקציבים חברתיים, משקיעות עתה סכומי עתק בחבילות סיוע לאזרחים ולעסקים.



העובדה שיום הכיפורים של ההזנחה החברתית הוא עולמי, היא סיבה לתקווה. כשהמצוקה היא ברורה ומוחשית במדינות כה רבות, הרבה יותר קשה להכחיש ולעצום עיניים.



אם בכל העולם מבינים שהקונספציה קרסה, גם בישראל צריכים לשנות כיוון, במשבר הנוכחי ומעבר לו. הממשלה החדשה צריכה לקבל אחריות לתשתיות החברתיות עבורנו ועבור הדורות הבאים. קודם כל לנהל את העסק, לתקצב ולמצוא לו מקורות מימון, גם במחיר של העלאת מסים למי שיש להם יותר.



נצטרך להשקיע כדי לשקם את מערכת הבריאות, כדי לקדם את החינוך וכדי לטוות מחדש רשת ביטחון חברתית. הלוואי שהיתה תרופת פלא אחרת שתבטיח לנו ביטחון חברתי. אין אחת כזו. בתוך עשור אנו יכולים להיות במקום אחר לגמרי בכל המדדים, אך כדי שזה יקרה דרושים שינויים במאות ואולי באלפי תוכניות ממשלתיות, חוקים, סעיפי תקציב, נהלים. צריך אנשים שיידעו לנהל את זה אחרת. משימה לא פשוטה, אבל מחויבת המציאות.



משבר הקורונה המחיש לכולנו שהביטחון החברתי חשוב לא פחות מהביטחון הצבאי. ואם זה כך, מהן האופציות? אפשר להמשיך לקצץ את השירותים החברתיים. אפשר לא לשנות כלום. ואפשר גם לשקם. במה אתם בוחרים?



אז נכון, אנו גם במשבר כלכלי, וזה אוטומטית גורם לנו לחשוב שצריך להדק את החגורה. אלא שזו תהיה תגובה פבלובית למיתון, ברוח הקונספציה שקרסה, והמחיר שלה יהיה עצום. המשק שלנו במצב טוב. החוב והאינפלציה ירדו דרמטית בעשורים האחרונים. יש לנו אפשרות להגדיל את הוצאות הממשלה כדי לתקן ולחזק את התשתיות החברתיות. אלו, בתמורה, יגנו ויפתחו את המשק ואת החברה גם יחד.



יש כאן תקווה אמיתית לריסטארט חברתי. כל מי שמאמין בעתיד שלנו כאן חייב להתגייס ולהביא את השינוי, ולבנות אותו תחום אחר תחום, תוכנית ועוד אחת. ליצוק בלבנים של חוקים ותקציבים חומת ביטחון חברתית לכולנו.



עו"ד טלי ניר היא מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

טלי ניר

מנכ"לית עמותת 121

כדאילהכיר