מי את, סטייסי אברהמס?

כשמייק פנס נכנס ללשכת סגן נשיא ארה"ב, ישראלים רבים תהו על קנקנו. הוא לא היה דמות מוכרת בישראל כמו פוליטיקאים אמריקנים אחרים. מאז הוא הספיק לבקר בישראל, להראות שהוא ידיד אמת שלה ואף לשאת בכנסת נאום מרגש, שיכול בקלות להתברג ברשימת עשרת הנאומים הפרו־ישראליים ביותר של מנהיגים זרים.

אנו עלולים למצוא את עצמנו שוב באותו המצב אם ינצח ג'ו ביידן את דונלד טראמפ במרוץ לנשיאות בנובמבר. ביידן הבטיח באחד העימותים הטלוויזיוניים למנות סגנית. ההימורים על זהותה של בת המזל שתהפוך לשותפתו למרוץ, לא פוסקים מאז.

אחת המועמדות הבולטות לתפקיד הנחשק היא סטייסי אברהמס, עוד פוליטיקאית אמריקנית ששמה פחות מוכר לישראלים, אף שעברה רווי למדי בהתבטאויות וסערות הקשורות בישראל. אברהמס חברה במפלגה הדמוקרטית וכיהנה בבית הנבחרים של ג'ורג'יה במשך כמה שנים, לאחרונה כראש המיעוט הדמוקרטי בו. לכאורה, נשמע שגרתי לחלוטין, חברת בית נבחרים במדינה לא מאוד משפיעה. אך כל זה רק לכאורה, כי היא ניפצה תקרות זכוכית בזו אחר זו. לפני כשנתיים היא הפכה לאישה האפרו־אמריקנית הראשונה שהיתה המועמדת של מפלגה גדולה לתפקיד מושלת מדינה. למרות שהפסידה במרוץ ליריבה הרפובליקני, שמה הפך מוכר יותר ויותר בארה"ב בכלל ובמפלגה הדמוקרטית בפרט. ולכן, בשנה שעברה היא הפכה לאישה האפרו־אמריקנית הראשונה שנשאה את נאום הנגד לנאום מצב האומה של נשיא ארה"ב, כבוד השמור למנהיג דמוקרטי אחד בכל שנה. כל זאת, אף שאינה פוליטיקאית בכירה מאוד.

אברהמס, כאמור, גם התבטאה ועוררה סערה בנושא ישראל בעבר. אף שביקרה בישראל בהזמנת הוועד היהודי־אמריקני והשתתפה באירוע של שדולת אייפ"ק - כאשר נשאלה, במהלך מסע הבחירות למושלות, מדוע הצביעה נגד הצעת חוק המגנה חרמות על ישראל, תשובתה היתה מפתיעה. היא הבטיחה לקהל היהודי שהיא מאמינה בזכותה של ישראל להתקיים, כמו ברמיזה שהדבר אינו ברור מאליו ועל הנוכחים לשבח אותה עליו, כי הרי באומרה זאת, היא יוצאת נגד רבים מחברי מפלגתה.

אם אכן תהפוך ביום מן הימים לסגנית נשיא ארה"ב, הדבר יעורר רגשות מעורבים. מצד אחד, היא אכן תומכת בישראל, מצד שני, אין היא מוכנה להצביע נגד אלו המחרימים אותה. וחשוב מכל אלו, היא חיה בשלום עם העובדה שתמיכה בזכותה של ישראל להתקיים היא דבר שנוי במחלוקת. זו איננה הערת שוליים קטנונית; זה בעצם הסיפור כולו. אברהמס היא פוליטיקאית, ואם תחשוב שתמיכה בקיומה של ישראל נעשתה לדבר מכביד או שנוי מדי במחלוקת, היא בהחלט עלולה, כמו כל פוליטיקאית טובה, לשנות את דעתה בהתאם.