ליל הגלימות השחורות

למרות שהדיונים בבית המשפט העליון ברובם פומביים ומדווחים בעיתונות, מסתבר שאין כמו מראה עיניים ומשמע אזניים כדי להבין לעומק את האופן שבו פועל המנגנון שמנהל פה את העניינים.

סרטון וידאו לא ערוך של הדיון בבג"ץ ב-25 במרץ בנושא החלפת יו"ר הכנסת אדלשטיין, דלף באמצעות ציוץ של עמית סגל לרשתות החברתיות, ומעורר סערה רבתי. חבורת משפטנים מתכנסים למצוא "מתווה" לפתור בעיה פוליטית מובהקת. הם דנים בהצעות שונות, מביעים "צער" על המצב אליו "נקלענו", ובוחנים דרכים להגיע לתוצאה המבוקשת: החלפת יו"ר הכנסת וסלילת הדרך של כחול לבן לחוקק חוקים נגד נתניהו, ומשם להרכבת הממשלה.

מה שמיוחד בדיון היא העובדה שלמרות המשמעות הכבדה של הסוגיה ליחסים בין הרשויות, נכחו בו רק משרתים של רשות אחת: משפטנים. והכוכב של הערב, הוא ללא ספק עו"ד איל ינון, יועמ"ש הכנסת.

ינון פתח בהתנצלות כנועה והבהיר מיד איפה מונחת הנאמנות שלו: "אני 24 שנים מופיע בבית המשפט הנכבד הזה ולא הייתה פעם אחת שבאתי בלב כל כך כבד. אירוע שאותי מפתיע חסר תקדים. שבירת כלים בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת. תחושה מאוד קשה עוטפת אותי הערב. אני מודה גם שנכשלתי". הכשלון הוא חד צדדי: ינון כשל בניסיונו לשכנע את יו"ר הכנסת לאפשר מינוי מחליף. בעימות בין הרשויות, כשהדברים מגיעים למשחק סכום אפס, וצריך לבחור צד - יועמ"ש הכנסת בוחר ברשות השופטת. זה לא מפתיע, אבל מרהיב לצפיה.

אך ינון לא הרים ידיים, מיד הציע מתווה שהוא "לקח על עצמו" לרקוח, ופרס את מה שהוא מכנה "ניתוח כירוגי": בית המשפט יקבע שסמכותו של אדלשטיין נשללת ממנו רק לגבי כינוס המליאה להחלפתו, והסמכות תימסר לוותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. ינון מודע שזו פיקציה משפטית ושלוותיק חברי הכנסת אין מעמד חוקי, אך הוא לקח על עצמו "איזשהו לג מסויים שצריך לעשות פה", כלומר להמציא חוק. אבל זה לא הכל - ינון לקח על עצמו עוד "לג": הוא שוחח עם עמיר פרץ, קיבל את הסכמתו, סגר איתו שיחתום על הצהרה, קבע איתו לוחות זמנים לכינוס הכנסת, דיבר עם מי שצריך ורקח דיל שהוא פוליטי באופן מובהק. ועתה, בסוף המאמץ הרב הזה הוא מציע לשופטים לשים על זה חותמת של פסק דין ולכפות את יישומו.

לא רק שינון כשל מלשמר את עצמאותה של המערכת הפוליטית, אלא שהוא פלש בעצמו לתחום הפוליטי, ועשה "קומבינה" מהסוג שמשפטנים בדרך כלל אוהבים לבקר וללעוג לה. השופטים, מרוצים מאוד מההצעה ומהסוכן הכפול שמשרת אותם נאמנה. מישהו שמראה להם את מוצא העיר, מישהו שמארגן את האופוזיציה הפנימית, שמצניח נשק ואספקה לגיס החמישי. מישהו שיודע מה עושים עם סוס טרויאני. מתווה ינון הופך לפסק דין, והחבורה מתפזרת.

שעות ספורות יחלפו בטרם תיוודע עוצמת הפארסה. בבוקרו של יום חמישי תקיים הכנסת הצבעה על החלפת היו"ר, בהתאם לפסק דינו של בגץ. אולם מי שייבחר לא יהיה עמיר פרץ, אלא בני גנץ. כחול לבן תתפרק, יפתח מו"מ לאחדות, וכל הפעולה הפרטיזנית "האמיצה" של ינון תיתברר כעלובה במיוחד.