אופטימיות מאפקט הקפיץ

גם הדיון על מידת אחריותה של סין להתפרצות העולמית של הקורונה מאותת לשוק שהשיא מאחורינו. אלא שהשילוב בין האופטימיות של שוק ההון לבין הפסימיות של הסוחרים בנפט - מפתיע. אם השוק עומד להיפתח ושיא המשבר מאחורינו, כפי שסבורים המשקיעים בשוקי ההון, אז מדוע הדבר לא בא לידי ביטוי בחוזים העתידיים לנפט? בשנה האחרונה מחיר חבית נפט הגיע ל־66 דולר לחבית - יותר מ־70% ממחירה כעת.

אחד הסוחרים בוול סטריט השיב לשאלה בסוף השבוע: המסחר הוא יומי; נכון שהוא מגלם גם ציפיות עתידיות, אבל הוא בעיקר משקף את השווי ליום המסחר הנוכחי.

כעת השוק שואב אופטימיות מהקפיץ שעומד להשתחרר, ולכן המחירים מגלמים בעיקר את הציפייה הזו. שוק הנפט הוא סיפור מורכב יותר.

ואכן, שוק הנפט הוא סיפור מורכב שמגלם את המלאים הגדולים שבהם מחזיקות המדינות, ובעובדה שעד שהשוק ייפתח, חברות הנפט ימשיכו להפיק נפט בכמות גדולה מרמת הביקושים, כי הן לא יכולות להפסיק את ההפקה, בכמויות המצומצמות שאליהן הגיעו.

חלק מהחברות ממשיכות להפיק נפט במחיר קרוב מאוד לעלות ההפקה, וחלקן אף מפיקות במחיר נמוך יותר ממחיר העלות שלהן. בחברת "מקנזי" העריכו לפני כ־10 ימים שמחיר חבית נפט עשוי אף לרדת למחיר אפס ומתחת לכך, במקרים שבהם האחסון יהיה יקר יותר ממחיר ההפקה וחברות יהיו מוכנות לשלם בשביל פינויו.

הערכה: ענף התעופה ייצא אחרון מהמשבר

בינתיים אחת הבעיות בתחום האנרגיה היא הצניחה בכדאיות פיתוח והפקת אנרגיות אחרות. באופן אסטרטגי מדינת ישראל, כמו רבות מהמדינות בעולם המערבי, החליטו לצמצם למינימום את צריכת הנפט, שנחשב מזהם פחות מהפחם, אך יותר מהגז הטבעי.

בישראל, כמו בכל המדינות המפותחות, החליטו גם על מעבר לכלי רכב חשמליים, כדי לצמצם את השימוש בנפט המזהם, אלא שרמת המחירים האטרקטיבית הזו עלולה להאט את קצב השינוי האסטרטגי הזה בטווח הבינוני.

בינתיים המחירים הנמוכים מגלמים את ההערכה שלפיה ענף התעופה יהיה האחרון שייצא מהמשבר הזה.