"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש בעיות, אין פתרונות: "המודל יקרוס לתוך עצמו"

,עודכן

המכשולים והמחסור בתשובות: משרד החינוך אמנם פרסם תוכנית למידה מרחוק, אך התוכנית מתעלמת מכמה מכשולים קריטיים.

מכשול ראשון: לא לכל התלמידים יש מחשב, ולמידה באמצעות טלפון סלולרי נחשבת בלתי אפשרית. הבעיה העיקרית של הלמידה מרחוק – במרבית הבתים יש שניים ואף שלושה ילדים שזקוקים למחשב, כשבפועל יש מחשב אחד. "מכשיר הטלפון החכם הוא לא תחליף טוב למחשב. אי אפשר ללמוד איתו בזום", מסביר פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית ולכלכלת אושר מהמסלול האקדמי במכללה למנהל.

"מי שחושב שהילדים ישתמשו בטלפונים חכמים כי אין מספיק מחשבים, שישכח מזה. זה לא יעבוד. זה יקרוס לתוך עצמו, ודי מהר. המערכת לגמרי לא מוכנה לזה, וילדים עד גיל 10 (במקרה הטוב) לא יוכלו ללמוד בלי מבוגר שיישב לצידם". ממשרד החינוך נמסר: "הלמידה מרחוק מתבצעת באופנים שונים, ולצד הלמידה הקבוצתית נעשית גם למידה עצמאית שאינה תלויה בשימוש במחשב.

בנוסף, נפתחו 36 אולפנים הכוללים מגוון גדול של שיעורים באנגלית, במתמטיקה, בשפה, במדעים ובעוד שורה של תחומים. השיעורים מותאמים לכל שכבות הגיל, ומונגשים גם בערוצי הטלוויזיה של הוט, סלקום ופרטנר משעות הבוקר ועד אחר הצהריים".

מכשול שני: דרישת ריכוז גבוהה מהתלמידים. כבר חודש שפרופ' שביט מלמד את הסטודנטים שלו באמצעות תוכנת הזום. לדבריו, הלמידה מחייבת יכולת ריכוז גבוהה שאין לתלמידי בית ספר יסודי: "למידה מרחוק בזום דורשת ריכוז גבוה בזמן השיעור, גם של המורה וגם של התלמידים - הרבה יותר מאשר בכיתה.

גם לסטודנטים בני 25 ומעלה זה קשה והם מאומנים יותר ללמידה עצמית גם בשגרה, ואנחנו עושים לא מעט הפסקות. אז מה יקרה עם ילדים בני 10 שהמורה אפילו לא יכול לראות אם הם מול המחשב או משחקים?". ממשרד החינוך נמסר: "בית הספר מקיים קשר אישי עם התלמידים, מלווה אותם ונותן מענה לקושי שעולה".

מכשול שלישי: עומס על האינטרנט ועל האתרים הלימודיים. כבר עם תחילתה של הלמידה מרחוק התגלו קשיים טכניים - אתרים רבים, ובהם אתרים בית־ספריים ואתרי לימוד שמשרד החינוך מפעיל באמצעות ספקים שונים, לא עמדו בעומס וקרסו. הפעם הלמידה מתרחבת ליותר מ־2 מיליון תלמידים, והמשמעות היא עומס בלתי רגיל על השרתים או על רשתות האינטרנט באזורים מסוימים.

מכשול רביעי: למרבית התלמידים בחינוך החרדי אין אינטרנט. כך גם לתלמידים רבים בחברה הערבית ולתלמידים מעוטי יכולת בפריפריה. שר החינוך רפי פרץ התגאה בכך כי יועברו כ־50 מיליון שקלים על מנת לרכוש מחשבים לאוכלוסיות שאין ידן משגת. הוא אף ציין כי יירכשו כ־30 אלף מחשבים למשפחות הזקוקות, לכך בדגש על המגזר החרדי – אלא שהשר כנראה שכח כי לחלקים גדולים באוכלוסייה החרדית אין אינטרנט בבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר