"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא לדלג על ההזדמנות

,עודכן

ספק אם ישנו היום בישראל גורם מדיני או ביטחוני בכיר שמעורב בענייני עזה, ואינו סבור כי קיימת כעת שעת כושר נדירה – אולי חד פעמית – להגיע להבנות והסדרים עם חמאס, כולל בנושאים שעד לאחרונה נראו כבלתי פתירים.

לא מדובר באהבת מרדכי פתאומית שנחתה על הנהגת החמאס, אלא בפרגמטיזם טהור. עזה במצוקה חסרת תקדים. צעד וחצי מהתהום. המצב הכלכלי גרוע, משק האנרגיה בקריסה, התברואה מתחת לכל ביקורת (הקיצונים טוענים שהיא הגרועה בעולם). ועל כל זה נוספה הקורונה, שמבעיתה את תושבי הרצועה, בהכירם את מערכת הרפואה הכושלת וחסרת האונים שאמורה להציל אותם מידי המגפה.

באוגוסט ימלאו שש שנים לסיומו של מבצע צוק איתן. חמאס פתח בלחימה, בתקווה שהיא תחלץ אותו מהמצוקה. הוא האמין שהעולם (המערבי ובעיקר הערבי) יתעורר, ייזכר בעזתים הנצורים, ויושיט להם יד. הבטחות הוא קיבל אז בלי סוף, אבל המימוש היה אפסי. דאעש ואיראן תפסו את הכותרות, ועזה חזרה לבעיות שלה: בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום, בדיוק כמו ששר זוהר ארגוב ב"בדד" האלמותי.

שלוש שנים וחצי ישב חמאס בשקט, בתקווה שמישהו יושיט לו יד. לישראל היו אז לא מעט הזדמנויות לעשות זאת, אבל היא דילגה על כולן. במקום שהשקט המוחלט שצוק איתן השיג ינוצל להסכמות, הוא בוזבז לחינם. המצב בעזה המשיך להתדרדר, ולחמאס נמאס; לפני שנתיים – ביום האדמה 2018 – הוא התחיל ב"הפגנות העממיות" על הגדר, שסימלו את חידוש המאבק האלים נגד ישראל.

בשנה האחרונה עזרה ישראל לחמאס לרדת מעץ ההפגנות. לעתים בגזרים (לישראל חלק מרכזי בשכנוע ממשלת קטאר להעביר מימון חודשי קבוע לחמאס), ולעתים במקלות (האחרון שבהם בחיסולו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי בהאא אבו אלעטא, בנובמבר אשתקד). בין לבין ניהלו הצדדים פלירט ממושך, בתיווך מצרי, בניסיון להגיע להבנות – משהו בין "הסדרה" שרצו הפלשתינים, ל"הרגעה" שחיפשה ישראל.

הפער בין השניים אינו סמנטי. ישראל מוכנה ללכת את כל הדרך ל"הסדרה" – שתכלול שיקום עמוק של הרצועה והקמת תשתיות נרחבות, לרבות אופציה לנמל אווירי וימי – אבל דורשת בתמורה את פירוז הרצועה ואת הסדרת עניינם של השבויים והנעדרים. חמאס לא מוכן לשמוע על התנאי הראשון, והצמיד תג מחיר בלתי אפשרי לשני.

אלא שכעת, תחת הקורונה, השתנה משהו בעזה. חמאס מוכן לדבר. הוא פרגמטי יותר. כפי שפורסם אתמול בישראל היום, בצמרת המדינית-ביטחונית סבורים שיש כעת שעת כושר נדירה להגיע לעסקה שתחזיר הביתה את גופותיהם של חללי צה"ל הדר גולדין ואורן שאול, ואת האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.

עסקה כזאת לא תיעשה בחינם. אפשר לשכוח מכך. היא תדרוש ויתורים גם מישראל, חלקם כואבים. אסירים ישוחררו. רובם מבוגרים וחולים, אבל חמאס מתעקש גם על שחרור מלא של כל משוחררי שליט שנכלאו מחדש בשנים האחרונות. מתישהו בקרוב זה יגיע להכרעה. בצה"ל ובשב"כ סבורים שמדובר בהזדמנות פז לסגור לא רק את הנושא הזה, אלא גם לייצר גשר משמעותי מול חמאס. אם ישראל תשכיל להצמיד לכך גם סיוע הומניטרי ורפואי נדיב מול הקורונה, האופק להסכם רחב בהרבה פתוח.

זה לא אומר שחמאס יצטרף לתנועה הציונית. אבל הוא מפוחד מהמגפה, וחושש שביחד עם המצב הכלכלי היא תוביל את הציבור העזתי לצאת לרחובות. לכן יש מולו שעת כושר – חלון הזדמנויות – שכדאי לנצלו. אם גם הפעם תיטרק הדלת, חמאס לא יהסס: בבחירה בין שלטונו לבין ביטחוננו, הוא יבחר בראשון. בהיעדר התקדמות, הוא יחדש את האש לישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר