"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להגדיל את קצבאות הקיום

,עודכן

הפואנטה המזוקקת של פסח תמיד רלוונטית. כשישבתי עם הבנים שלי אל שולחן הסדר הקטן, השמח - וצובט בלב - שאלתי אותם על מה ולמה אנחנו חוגגים. "יצאנו מעבדות לחירות" הם ענו. ומהו הלקח? "אנחנו חזקים". תנסו שוב. במה אנחנו צריכים להשקיע את הכוח הזה? שתיקה. "בביטחון שלנו". גם, אבל מה אומרת לנו התורה? ואז נפל האסימון. שתי דרכים לחזק: להשתמש בכוח שלו לשעבד אחרים, או כדי לשחרר אחרים. "כי גרים הייתם בארץ מצרים". הפואנטה של פסח אומרת לנו שעם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. בימי שגרה וודאי בימי משבר.

בפסח הזה טעמנו מעט מפסח מצרים, סגורים בבתינו. אבל, יש לנו הזדמנות יוצאת דופן לטעום את טעם החירות. איך נעשה את זה? נזכור שהשולחן שלנו לא היה תמיד, ואולי גם לא יהיה, עמוס כל טוב. נזכור שאם יש לנו שפע רגעי, התפקיד שלנו הוא לתת למי שאין להם. את הפסח הזה עשינו תחת צל קללת הקורונה, אבל יש לנו הזדמנות להפוך אותה לברכה. זוכרים איך פתחנו את ליל הסדר? "הא לחמא עניא". זה לחם העוני שאכלו אבותינו. אבל האמת היא שאת לחם העוני הזה אוכלות קרוב לחמישית מהמשפחות בישראל, יום־יום. לפי נתוני הביטוח הלאומי, 18.7% מהמשפחות בישראל נמצאות באי־ביטחון תזונתי. עניות. רעבות. ללא אמצעים לרכישת הבסיסי ביותר. המשפחות הללו נמצאות במצוקה גדולה עוד יותר, מאז פרוץ משבר הקורונה. המעמד הבינוני מקוצץ, בחל"ת, דואג לעתידו. המשפחות החיות בעוני בישראל נאבקות על הקיום ממש. כשאנחנו חושבים איך נסגור את החודש, הן לא הצליחו להתחיל אותו. כשני מיליון עניים בישראל, לפי הביטוח הלאומי. דו"ח "לתת" מדבר על 2.5 מיליון. הא לחמא עניא.

התוכנית הכלכלית, שפורסמה לפני כשבועיים, מדלגת מעליהם. היא לא רואה שכעת המצוקה היומיומית גוברת. הילדים במפעל ההזנה נמצאים בבית, ולא מקבלים ארוחה חמה. העובדים העניים, שעובדים בעבודות חלקיות ומזדמנות, לא משתכרים שקל. לשכות הרווחה והשירותים הפסיכולוגיים סגורים. אנשים עם מוגבלויות אינם מקבלים תמיכה מספקת. העמותות נסגרות, וגם לחם העוני בל ייראה ובל יימצא.

בעת הזו, האחריות היא עלינו. החופש שלנו מצומצם בימים אלו, אבל החירות היא בחירה. והחירות צריכה להוביל אותנו לתת גב ולב לחיים בעוני סביבנו. החירות שלנו צריכה להוביל לתביעה בקול גדול: זה הזמן להגדיל את קצבאות הקיום. כפי שעשו בארה"ב, בגרמניה, בספרד ובמדינות אחרות. זה הזמן להגדיל את הבטחת ההכנסה הזעומה, מזונות ביטוח לאומי וקצבאות הנכים. כי גרים היינו. ויוציאנו.

אבי דבוש הוא מנכ"ל רבנים לזכויות אדם, וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי דבוש

מנכ"ל "רבנים למען זכויות האדם".

כדאילהכיר