"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"ש והעליון מציגים - יחסים מיוחסים

,עודכן

היועץ המשפטי לממשלה החל לפני כחודשיים את השליש האחרון של כהונתו בת שש השנים. אם מנכים מתקופה זו את החודשים האחרונים שייוותרו לאחר שתוקם ועדת איתור למחליפו, לא נותר זמן רב – וניתן כבר להעריך כמה ממדים של כהונתו.

במהלך כהונתו כמזכיר ממשלה, נחקר מנדלבליט באזהרה מספר פעמים בחשד לביצוע עבירות נושאות קלון של מרמה והפרת אמונים, והמשטרה המליצה על העמדתו לדין פלילי. מנדלבליט, כמזכיר ממשלה, טען כי היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, תופר לו תיק. ויינשטיין סגר לבסוף את התיק מבלי לקבוע עילת סגירה, אך המליץ להדיח אותו מתפקיד מזכיר ההמשלה, לאור פגם ערכי נורמטיבי שנפל לכאורה בהתנהגותו במסגרת פרשת מסמך הרפז־אשכנזי. כבר באותם ימים נזרעו לכאורה הזרעים המקשרים את מנדלבליט לשופטי בית המשפט העליון. עתירה נגד מינויו לתפקיד

היועמ"ש נדחתה, תוך ששופטי העליון מנסים"לטהר" אותו ביחס לפרשת הרפז־אשכנזי, הגם שכלל לא הקשיבו להקלטות שבהן הוא נשמע משוחח עם הרמטכ"ל דאז, אשכנזי. מנדלבליט מונה לתפקידו בזמן שהתיק הפלילי כנגדו נשאר פתוח במרשם הפלילי במשטרה. בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) סברו שיש לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות; ככל שדעתן היתה מתקבלת - מנדלבליט לא יכול היה לכאורה להמשיך בתפקידו כיועמ"ש.

עד היום מטושטשים הימים שבהם שקדו במשרד המשפטים למזער את חלקו של מנדלבליט בפרשה. לשאלתי מי החליט לסגור את התיק הפלילי, השיבו במשרד המשפטים: "כלל הגורמים הבכירים שעסקו בנושא סברו כי העילה המתאימה לסגירת התיק בנסיבות שנוצרו היא חוסר אשמה".

והנה הגענו לאירועים האחרונים, שבהם מנדלבליט, כיועץ המשפטי לרשות המבצעת, קפץ לבריכה הפוליטית בעתירה כנגד ראש הרשות המחוקקת אדלשטיין. הוא הביע דעתו בהליך השיפוטי בקול רם וצלול כנגד ראש הרשות המחוקקת, וזאת בשעה שאין לו כלל יד ורגל לאור תפקידו. ניתן להניח שמנדלבליט אסיר תודה לשופטי העליון על אישור מינויו כיועץ, והחלטתם לא לאפשר הסרת צו איסור הפרסום על שיחותיו עם אשכנזי הנוגעות למסמך הרפז־אשכנזי.

אתמול שבה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות להטיל את כובד משקלה בדחיית הבקשה לדיון נוסף בהחלטה שלא להסיר את צו איסור הפרסום המגן על הצמד "הצבאי" אשכנזי את מנדלבליט. בימים רגישים אלו, בהם מוכרעות אבני היסוד של הממשלה החדשה, חיות מחבקת חזק־חזק את נציגה הבכיר של מפלגת כחול לבן, אשכנזי, ואת היועמ"ש.



ולבסוף, מנדלבליט הצליח להביא לשפל את מעמדו במאבקו נגד מינוי מ"מ פרקליט המדינה. טוב יעשה אם ימשוך ידיו כעת מהליך בחירת פרקליט המדינה הבא, בין היתר משום שבחלק הארי של כהונתו, לא הוא עצמו יעבוד איתו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר