לראשונה: תגובות הממשלות משפיעות יותר מהגורם למשבר
משברים מושפעים מהגורם, מהתגובה ומהציפיות בשוק. המשבר הזה מיוחד בכך שהגורם עצמו לא השפיע על השוק, אלא התגובות של הממשלות והבנקים המרכזיים.
התפרצות המגיפה נתקלה באדישות עד לשבוע האחרון של חודש פברואר, גם אחרי שהיא הוכרה כסכנה גלובלית. במשברים שהכרנו עד למשבר הזה, קודם כל היו גורמים משמעותיים שהביאו למשבר, למשל, משבר אשראי, משבר בועת הנדל"ן ומשבר הדוט.קום. רק בהמשך נכנס המשתנה של תגובות הממשלה והבנק המרכזי ובהתאם נגזרו ציפיות השוק.
הפעם, כאמור, המגיפה עצמה אינה נחשבת משבר מבחינת השווקים. הסבל האנושי, כמו גם איום על קריסת מערכת הבריאות, אינם גורמים משמעותיים להתנהלות השוק, וודאי שכלל אינם דומים בהשפעתם לתגובת הממשלות. השבתת הכלכלה היא למעשה הקיצונית ביותר שניתן לחשוב עליה.
אלא שכאן נכנסות ציפיות השוק והציפיות הן לסיום מהיר של המשבר. בהתאם לכך מתומחרת הפגיעה בשווקים. בסוף השבוע המשיכו לעלות מחירי הנפט, והחוזים העתידיים עליו כבר מלמדים על ציפיות לחזרה לשגרה בשבועות הקרובים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
