"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תוכנית שמשדרת גמישות ומחויבות

,עודכן

התוכנית שעליה הכריזו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, היתה נחוצה לשוק כמו אוויר לנשימה. התוכנית משדרת לשוק מחויבות של ממש בדמות 6% מהתוצר הגולמי של ישראל, והיא גם הוגשה מתוך הבנה שהיא לא המילה האחרונה.

היא מתבססת על התרחיש האופטימי, שאותו סינן שר האוצר אתמול בהצגת דבריו, "מאמין שהשוק יחזור לתפקד בהדרגה אחרי פסח". בהודעה הרשמית נכתב שמדובר בתוכנית לחודשיים, אף שראש הממשלה דיבר על "חודשיים־שלושה". אלו הם הבדלים עצומים, מכיוון שלמעשה נראה ברור שהתוכנית האדירה הזו, בהיקף של 80 מיליארדי שקלים, היא למעשה תוכנית ל־45 יום, כששבוע מתוכם הוא חג, שבמהלכו במילא המשק מושבת בשיעורים גבוהים. המשמעות היא שאם חלילה המשבר יימשך לתוך חודש מאי, הרי ששמירה על מתווה התוכנית הזו תהיה כרוכה בעלות דומה.

תגובת הגופים הכלכליים במשק לתוכנית, שלפיה היא בכלל לא מספקת - מובנת. גם שר האוצר אמר אתמול כי ברור לו שהתוכנית לא מכסה על הנזקים. בשום מדינה בעולם אין יומרה שכזו. יותר מ־15 טריליון דולר נמחקו מהשווקים ופגעו ברווחיות החסכונות הפנסיוניים של כולנו, כמו גם בחסכונות ובהשקעות. הממשלות נדרשות לשמור על האיזון בין הצורך להזרים כסף לשוק כדי לשמור על משק מתפקד, לבין הצורך לשמור על יציבות פיסקלית ומוניטרית של הממשלה והמערכת הפיננסית. עודף פופוליזם עלול להוביל לצעדים קיצוניים עוד יותר בהמשך.

שר האוצר צדק בכך שישראל נכנסה למשבר הזה חזקה כלכלית. ערב המשבר האבטלה היתה בשפל; דירוג האשראי של ישראל בשיאו ויחס החוב־תוצר במצב מצוין, אחרי הפחתה של כ־12% בעשור - טוב יותר ממרבית מדינות העולם. המטרה היא לשמור על המדדים החיוביים הללו ככל הניתן. כמעט נשכח מאיתנו שהמשבר הלא צפוי הזה אינו האתגר היחידי של הכלכלה הישראלית. ישראל צריכה להיות ערוכה ומוכנה להתמודדות עם אתגרים ביטחוניים ואחרים, ולכן זה לא יהיה חכם לכלות את יכולותינו על המשבר הנוכחי, חמור ככל שיהיה.

כאמור, החשיבות של התוכנית היא בהכנסת ודאות מסוימת לשווקים ובשידור המחויבות. יחד עם זאת ברור שבפועל היישום יהיה שונה. את ההצהרה אתמול שר האוצר סיים בהכרזה על פרישה מהחיים הפוליטיים. ח"כ ניר ברקת, מועמד אפשרי לרשת את השר כחלון, אמר ל"ישראל היום" שלו יש מתווה אחר, ושאם ייכנס לתפקיד הוא יישם אותו, במקום רבים מהסעיפים שהוצגו אתמול.

ערן בר־טלתוכנית שמשדרת גמישות ומחויבות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר