"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנפגעת היחידה היא המערכת הפוליטית | תגובה

,עודכן

במאמרו מאתמול (29.03.2020) קובע אמנון לורד כי "הנפגע העיקרי מהחלטת בג"ץ הוא בג"ץ", ומוצא לנכון לתקוף אותי ואת התנועה לאיכות השלטון. כזכור, היה זה יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שאחז בקרנות המזבח, התבצר במשכן וסירב לפנות את כיסאו. במעשיו חסרי התקדים בכנסת, כפה את עריצות המיעוט על הרוב, ולא אפשר את ההצבעה על תפקיד היו"ר.

להבדיל, היתה זו שעתו היפה של בג"ץ - כפרשן האחד והיחיד של החוק במדינה דמוקרטית המקיימת הפרדת רשויות, המאזנות והמבקרות האחת את רעותה - אשר עשה שימוש בסמכויותיו, במתינות ובזהירות רבה, וזאת כדי שלא להתערב בסוגיה שלפתחו. ראשית, הוא רמז בעת הדיון הראשון בבג"ץ ליו"ר הכנסת, כי לנוכח דרישת הרוב עליו לעזוב את תפקידו לאלתר. שנית, הוא קצב לו זמן, לאחר שכבר סימן את הנתיב, כדי שאדלשטיין יקבל החלטה בעצמו וזאת מבלי שבג"ץ יתערב. לבסוף, ורק לאחר שאדלשטיין סירב, נאלץ בג"ץ להכריע, בקבעו, מפי כבוד הנשיאה חיות, כי מעשיו של אדלשטיין הם "חתירה תחת יסודות התהליך הדמוקרטי, ופגיעה במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני".

לעומת זאת היתה זו שעתה הכעורה ביותר של המערכת הפוליטית בישראל, כמו גם שעתם הכעורה של שרים בממשלה, אשר קראו תיגר על שלטון החוק ועל עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית, בניסיונם לשכנע את אדלשטיין שלא לקיים פסקי דין וצווים של בית המשפט העליון.

היתה זאת גם שעתו הכעורה של אדלשטיין עצמו, שבהחלטתו להתפטר ולא לקיים את פסק הדין של בג"ץ - והכל למען נתניהו, ששוב הפקיר אותו מתחת לגשר - איבד את עולמו ואת המוניטין שבנה במשך שנים.

ולסיום, הניסיון של מר לורד לשייך את התנועה לאיכות השלטון למחנה השמאל, נועד לכישלון מוחץ. התנועה לאיכות השלטון היא תנועה א־מפלגתית, והיא פועלת נגד שחיתות באשר היא שחיתות, במשך 30 שנה, בעוז ובנחרצות, ונגד כולם. לא זוכר שלאמנון לורד היו טענות כאשר טיפלנו, לדוגמה, בשמעון פרס ב"תרגיל המסריח", או באהוד ברק בפרשת צאלים ב', או ביצחק הרצוג בפרשת העמותות, או באריק שרון בשלל פרשותיו, וגם לא בעזר ויצמן בפרשת סרוסי, או באהוד אולמרט בפרשת הולילנד, ואף לא בגבי אשכנזי בפרשת הרפז, כמו בעוד רבים וטובים במעלה ההר. גם הניסיונות של מר לורד להגדיר אותי אישית, נועדו לכישלון. בעת "התרגיל המסריח" כינו אותי "פשיסט", היום אתה מכנה אותי "שמאלן". לידיעתך, אני לוחם שחיתות.

ד"ר עו"ד אליעד שרגא הוא יו"ר התנועה לאיכות השלטון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר