"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להדביר גם את נגיף השנאה

,עודכן

• האחדות הקרבה צריכה להדביר לא רק את נגיף הקורונה, אלא גם את נגיף השנאה. האחריות לכך מוטלת על נתניהו ועל גנץ. ברמה הפוליטית, הצעד ההכרחי הראשון בהדברת הנגיף הזה הוא הרחקתו מכל עמדת כוח והשפעה של אביגדור ליברמן, מפיץ השנאה המרכזי כאן בשנה האחרונה. צירופו לממשלה יהיה שגיאה קשה. ליברמן, אכול השנאה העיוורת לנתניהו, הוא שהפיץ כאן שנאה לערבים, ואחר כך שנאה לחרדים, ולבסוף שנאה למתנחלים ולאנשי הכיפות הסרוגות ה"משיחיים", כלשונו. תוכנית "הגמילה" של ליברמן מהשנאה צריכה להיות ב"בידוד".

למנות שר או שרה ערבים

• האחדות הקרבה מבשרת גם על ניצחון מדינת הלאום של העם היהודי, על מדינת כל אזרחיה, שהרשימה המשותפת מבקשת להקים כאן כדי להיאבק ברוב היהודי, בסמליו, בתודעתו ובמהותו. הניצחון הזה הוא בשורה נפלאה, אבל כדי שהוא יהיה שלם, וכדי לא למצוא את עצמנו שוב באותו הסרט בבחירות הבאות, ובעיקר מכיוון שהדבר נכון לגופו של עניין - הממשלה צריכה ליזום תהליך של פיוס מול ערביי ישראל. לא מול המשותפת, חלילה. הצעד המתבקש הראשון הוא למנות שר או שרה ערבים, שאינם אנטי־ציונים ושאינו מגיע משורות המשותפת. יש כאלה.

אזרחי ישראל חייבים תודה גדולה לחברי הכנסת צבי האוזר, יועז הנדל ואורלי לוי־אבקסיס, שמנעו בגופם הקמת ממשלת מיעוט הזויה בתמיכת מפלגה שבה חברים אוהדי שאהידים, שאחראים ל"הלבנה" של התופעה המסוכנת הזאת. כל מי ששקל ברצינות ללכת על האופציה הזאת - כך צריך לקוות - ייתן את הדין הפוליטי על כך בבחירות הבאות. אסור שנשכח ואסור שנסלח.

על רה"מ להכשיר את גנץ

• האחדות הקרבה ראוי שתחולל גם שינוי פנימי אצל ראש הממשלה נתניהו בכל הנוגע לסוגיית היורש. אם אכן נתניהו מתכוון לפנות את כיסאו בעוד כשנה וחצי, ומכיוון ש"ישראל לפני הכל", הוא חייב לקחת כפרויקט את הכשרת בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה ולהתעלות מעל כל שיקול אישי. הסטאז' במקרה הזה הוא הרבה יותר מחיוני, לא רק לגנץ, אלא למדינת ישראל. גנץ בוודאי מבין זאת. צריך לקוות שגם נתניהו יפנים.



• ולבסוף - אחרי ולמרות הקורונה - הזדמנות הסיפוח החד־פעמית וקביעת גבולותינו ממזרח בהסכמה אמריקנית עדיין כאן, לפחות עד הבחירות הבאות בארה"ב. האחדות הקרבה מאפשרת לחזק אותה בהסכמה פנימית רחבה. גם זו הזדמנות חד־פעמית, שאסור להחמיצה. ההבדלים בין הליכוד לחוסן לישראל בסוגיית גבולות הקבע אינם משמעותיים. המינימום המתבקש שצריך להיות מוסכם הוא חופש הצבעה בממשלה ובכנסת על מפות הסיפוח, כאשר הן יובאו לאישור שם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר