לא מנהלים משבר תחת איום

ישראל בעיצומו של משבר בקנה מידה היסטורי. חיי אדם בסכנה והכלכלה ניצבת בפני אתגר עצום. המערכת הממשלתית על כל זרועותיה ממוקדת בהתמודדות עם מצב חסר תקדים. כל זה לא מפריע לכמה עיתונאים ואישי ציבור לקרוא כבר עכשיו להקמת ועדת חקירה ממלכתית בשש אחרי הקורונה. מעבר לדמורליזציה שיש בכך, קריאה כזו בעיצומו של המשבר יכולה להביא את מקבלי ההחלטות בכל הרמות לקבל החלטות מתוך שיקולים לא ענייניים, ולפגוע חלילה בחיי אדם, בכלכלה, או בשניהם יחד.

התנהלות ממשלתית כושלת באירועים משבריים, כמו גם התנהלות רשלנית מתמשכת בנושאים בעלי חשיבות ציבורית ומערכתית רבה, דורשים בחינה ובדיקה. לשם כך מעניק החוק הישראלי לממשלה (ובמקרים ייחודיים לוועדת הביקורת בכנסת) את הסמכות להקים ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה. לוועדות הללו יש סמכויות רחבות הן לחקירה והן למתן המלצות אישיות ומערכתיות. הן כלי חשוב ורב עוצמה לשם הפקת לקחים וייעול המערכת הממשלתית.

אבל ועדות חקירה טומנות בחובן גם סיכון. שימוש תכוף בהן יכול להפוך את כלל ההתנהלות הממשלתית ללא ענייני וצופה פני ועדת חקירה. במקום לפתור משברים ולנהל סיכונים לפי מיטב שיקול הדעת בעת קבלת ההחלטה - מנהיגים, מפקדים ופקידים בכירים יכולים להתפתות לקבל החלטות על פי מבחן ועדת החקירה העתידית, וכך להציל את עצמם מהמלצות אישיות שליליות.

הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר במשבר מסוג זה שפוקד אותנו. כמו שאר העולם, גם עבור ישראל מדובר במשבר רב־ממדי מסוג חדש, שנוגע לכל מערכות החיים, משבש באופן חמור את השגרה, ובעיקר מאיים על חייהם של עשרות אלפי ישראלים. אף שישראל ערוכה לנהל מצבי חרום, וגם מתורגלת בהם, שום מערכת מדינתית לא חוותה משבר בריאותי כמו הקורונה. למרות שבמשרדי הממשלה השונים נעשתה עבודת מטה לאפשרות של התמודדות עם מגיפה, המשבר הזה, כמו כל מלחמה, הוא ממלכת אי ודאות.

למשבר הקורונה אין "פתרון בית ספר". כדי להתמודד עם המגיפה באופן מיטבי, צריכים קברניטי המדינה והמערכות השונות, מראש הממשלה, דרך השרים, ועד מנהלי בתי חולים ויחידות ממשלתיות אחרות, לקבל כל העת החלטות קשות, בתוך חוסר ודאות ונתונים שמשתנים כל הזמן. בתוך ערפל הקרב הזה, קברניטי המדינה צריכים לנווט בין הרצון לשמור על שגרה ולצמצם ככל הניתן את הנזקים למשק לבין הצלת חיי אדם. כל החלטה סבירה שמתקבלת במצב כזה יכולה להתברר כנכונה או כשגויה, אבל זאת - רק בשוך הסערה ולאחר מעשה.

גם בתרחיש האופטימי ביותר, גם בישראל, למרבה הצער, צפויים אנשים לאבד את חייהם וגם הכלכלה הישראלית תיפגע קשות. הקמפיין שהחל בימים האחרונים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאחר תום המשבר, יכול להעצים את הנזק ואף לעלות בחיי אדם. אם קברניטי המדינה ומקבלי ההחלטות במערכת הממשלתית יפעלו בצילה של ועדת חקירה צפויה, ההחלטות שלהם עלולות להיות מוטות ולהתקבל גם משיקולי נראות שלאחר מעשה, ובכך להעצים את הנזק הגדול הצפוי ממילא. ייתכן שבעתיד יהיה מקום לוועדת חקירה, אבל הקמפיין הנוכחי, בעוד מספרי החולים מכאן והמובטלים מכן מאמירים בכל יום, מזיק יותר מאשר מועיל.

ד"ר שוקי פרידמן הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס