"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למצוא ביהדות מצפן חברתי לימי משבר

,עודכן

הערה אחת, חצי מבודחת, של העיתונאית דנה ויס, תפסה הרבה אוזניים ישראליות. כשהמרואיין, ראש הממשלה, אמר "בעזרת השם" - היא הפטירה "בעזרת מכון ויצמן", ועוררה סערה. חשוב לזכור מה יש להלכה לומר בנושא. ישנו עיקרון הלכתי ש"אין לסמוך על הניסים". איש מאיתנו, מאמינים ככל שנהיה, לא פונה לרבנים בעת פיתוח תסמיני קורונה. זה קורה, אולי, בחברות המסוגרות והקיצוניות מכולן.

אבל מה בכל זאת יכולה לתת לנו היהדות בימי משבר? מסגרת של זהות ואמונה. ניסיון להבין את המשבר באופן רוחני וקהילתי רחב. כאשר התפללו בסוף השבוע מיליוני יהודים תפילת יחיד, בשל המשבר, הם היו עדיין חלק ממעשה גדול ומעולם משמעות רחב. ליהדות יש כוח גם בימים כאלה, שבהם אנחנו נסמכים על המעבדות ועל משרד הבריאות, ונמנעים ממניין וקהילה פיזיים.

היהדות נותנת לנו מצפן חברתי בימים כאלה. המקרא מדבר על ימי קושי כלכלי. "וכי ימוך אחיך... והחזקת בו". רש"י ממשיל שם: אם אנחנו הולכים בדרך, וישנו משא על חמור, שעומד ליפול, אנחנו יכולים להושיט יד ולמנוע נפילה. אם לא נושיט יד, והמשא ייפול, יידרשו כמה אנשים כדי להרים אותו. הנמשל ברור וקולע: רשת ביטחון לחלשים בתוכנו היא לא רק המעשה המוסרי לעשותו, אלא גם המעשה החכם.

איך מתרגמים את העיקרון למדיניות? יש מדינות שקראו לאזרחיהן לא לדאוג מאובדן הכנסה, מחשבונות הדיור, המשכנתא, החשמל, המים והגז. המדינה תתמוך בהם, ותמנע את נפילתם. כאשר מדברים היום על "מדינה יהודית", הכותרת הופכת להיות כלי לניגוח פוליטי. הנה לנו משמעות יהודית לדרך שבה נכון להנהיג מדינה. לעשות מה שצריך כדי שהמדינה תחזיק באזרחיה ולא תאפשר להם ליפול, במיוחד בזמנים קשים.

ומה הלאה? במקרא יש כלים לטווח ארוך. שמיטת חובות, למשל. מכירים את ה"תספורות", מחיקת חובות שעושים מעת לעת לטייקונים? מה היה קורה אם במקום לתמוך בטייקונים, היו "תספורות" לחייבים הקטנים? לבעל המשאית, שעומד להפסיד את משאיתו בשל חוב של 5,000 שקל (זה מה שקרה למשה סילמן, שהצית את עצמו בהפגנה שציינה שנה למחאת 2011), לדיירת הדיור הציבורי שעומדת בפני עיקול, לקשיש שהחשמל שלו מנותק?

זה בדיוק מה שמציעה התורה. שמיטת חובות. "שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו" (דברים ט"ו). המקרא גם אוסר על ריבית, וקורא לה "נשך", כהכשת נחש. ריבית, כמו ארס הנחש, זורמת בדמו של החייב, וברגע אחד מכריעה אותו.

יהדות היא הרבה יותר מאשר "בעזרת השם". אלוהים לא עובד אצלנו. אנחנו מתפללים ומייחלים, אבל לא סומכים על הנס. אנחנו יכולים לשאוב מהיהדות נחמה וכוח רוחניים בימי משבר. אנחנו יכולים למצוא ביהדות מצפן חברתי להתנהלות בתקופה קשה. אנחנו יכולים לחדד את המצפון שלנו ואת האחריות הרחבה לכלל הישראליות והישראלים, הנמצאים בפני קטסטרופה כלכלית. אלה יהיו משמעות ותוכן ראויים למדינה יהודית ודמוקרטית.

אבי דבוש הוא מנכ"ל רבנים לזכויות אדם, וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי דבוש

מנכ"ל "רבנים למען זכויות האדם".

כדאילהכיר