"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא טוב או רע, פשוט חישוב מסלול מחדש

,עודכן

את התורים הארוכים במרכולים כבר כולם מכירים; רבים גם נתקלו בקושי לבצע הזמנה מקוונת מרשתות המזון, שמספקות את ההזמנה תוך 5-3 ימים, במקום מספר דומה של שעות.

מוצרים רבים במדפים הפכו להיות יקרי המציאות ואני לא מתכוון לנייר טואלט, אלא למוצר כמו מד חום מרחוק - המוצר הזה שהורים טריים לא מסתדרים בלעדיו ועכשיו הוא הפך למגנומטר החדש של השומרים בכניסה. לכן הוא גם נדיר כמו מסכה לפנים.

והשליחים? רק בנצרות יודעים להעריך אותם כפי שהציבור מעריך אותם בשבועות האחרונים. חברות המחשבים והציוד ההיקפי זוכות גם הן לעדנה רבה, כמו גם אתרי תוכן, ערוצי טלוויזיה, בלוגרים וכל מי שמוכן להעסיק את הזאטוטים והבוגרים יותר. פתאום כל סבתא מכירה את אתר "זום" שהמנייה שלו זינקה, כמו גם אתר של חברה דומה שלא קשורה לו כלל, אך בכל זאת נהנתה מהשם.

חברות הלובינג בישראל, כמו בארה"ב, עובדות שעות נוספות. בשבועות האחרונים הן עוסקות בגיוס והכשרה של עובדים חדשים. מנכ"לית חברת הלובינג "ריפבליק יועצים", מבשרת נבו, נכנסה בסוף השבוע לבידוד לאחר שנפגשה עם אחד מלקוחותיה, אך גם מהבידוד היא עובדת הרבה יותר מהרגיל. לדבריה, מצב החדש הביא למשרד הרבה מאוד עבודה - מלקוחות קיימים ומחדשים.

בקיצור, יש לא מעט מקומות עבודה שהפכו להיות מבוקשים וגם מקומות אחרים שכבר לפחות עשור מבוקשים מאוד, אבל עכשיו עוד קצת יותר. מאות מרכזי המחקר והפיתוח בארץ שינו את שיטת העבודה שלהם כששלחו את העובדים לבלות יותר שעות בחיק המשפחה, אבל רק באופן פיזי, כי למעשה העובדים הללו ממשיכים לעבוד באופן מקוון.

ובכלל, ממש ערב המשבר הזה שוחחתי עם מנכ"ל ווייז ישראל, נעם ברדין, על התפתחות התנועה בכבישים. הוויכוח היחיד שיכול היה להיות בעניין השאלה של נטרול יכולת התנועה היה על העיתוי שזה יקרה, אבל ברור שזה היה הכיוון.

ובכן, לא כולם מפסידים מהמשבר החמור שעובר עלינו כעת. גם לא ברמת המאקרו. העובדים הסולידיים ביותר, כמו גם המשקיעים באגרות החוב הממשלתיות, מגדירים לעצמם מחדש את סביבת הסיכון בה הם חיים. שוב מיטשטשים הגבולות בין "מסוכן" לבין "בטוח". אחרי המהפכה הדיגיטלית נראה שמשבר הקורונה בא לעזור לנו להתאים עצמנו לתקופה החדשה. כנראה שהעולם הווירטואלי לא נוצר כדי שניכנס לגוש המתכת הממונע כדי להגיע לחלל עבודה בשעה 9 בבוקר.

הביולוג הנודע קונארד לורנץ כתב בספרו "הרע לכאורה", על הטוב ההכרחי שביצר הטריטוריאלי. הוא זה שהביא את עולם החי להתפזר בכדור הארץ, לפרוץ גבולות. ייתכן שזה מה שהקורונה עושה לנו - היא מפזרת התקהלויות אנושיות גדולות. זה לא רע, או טוב, זהו פשוט הכיוון. לא רק מעסיקים יידרשו לחשב מסלול מחדש עכשיו ואחרי המשבר הזה - גם העובדים. נדרשת מאתנו גמישות תעסוקתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר