תקציב חירום חברתי - עכשיו

הצעדים הדרמטיים שנקטה ישראל בשבועיים האחרונים לעצירת התפשטות הקורונה, משיגים תוצאות. הגבלות כניסה לישראל, צמצום הפעילות הכלכלית והנחיות הבריאות, נועדו למנוע את "תסריט איטליה" אצלנו. אך לצד זאת, מתרגשת עלינו סערה כלכלית־חברתית. המשך השיתוק הכלכלי יביא לעשרות אלפי מפוטרים לפחות, לקריסת אלפי עסקים קטנים, לפגיעה אנושה בפרנסת עצמאים ולתוספת אתגרים לאנשים החיים בעוני.

בכל הנוגע להיערכות הכלכלית, אנחנו מפגרים אחרי מדינות המערב. בארה"ב הקפיטליסטית הבטיח טראמפ חבילה מיידית של כ־50 מיליארד דולר, שיושקעו, בין היתר, במימון בדיקות רפואיות, בסבסוד ימי מחלה ובהגדלת קצבאות לתרופות, מזון, וסיוע כלכלי לזכאים. בקנדה הצהיר טרודו באופן הכי ברור ומפורש כי איש לא צריך לדאוג לגבי תשלום שכר דירה, רכישת מזון או טיפול בילדים בגלל הקורונה. המדינה תסייע.

אסור לנו לאחר את הרכבת. המיקוד בבריאות חשוב, אך לא בלעדי. אם התוצאות יהיו הרס כלכלי ונפילה אל מתחת לקו העוני של מאות אלפי ישראלים נוספים (שיתווספו לכשני מיליון ישראלים), זו תוצאה קשה ביותר, המסוכנת אף בריאותית בטווח הארוך, מכיוון שהשלכותיו של עוני הן, כידוע, מחלות, לחץ ובריאות ירודה, המקצרים תוחלת חיים.

משבר הקורונה תופס את ישראל בתקופה של המשבר הפוליטי החמור בתולדותיה, שהביא למצב שבו, בסיום הרבעון הכלכלי הראשון של השנה, אנו ללא תקציב מדינה. בתרחיש האופטימי ביותר, יאושר תקציב מדינה חדש רק בסביבות ספטמבר. מדובר במצב שבו החוק מעביר את האחריות לידי פקידי האוצר, וכל העברה תקציבית דורשת אישור ועדת חריגים, בראשות החשב הכללי.

הדבר הדחוף ביותר שעל הכנסת וממשלת המעבר לעשות הוא אישור תקציב חירום חברתי. מדובר בתקציב שמחד יסייע למאמצי ההתמודדות עם המגיפה, ומאידך ייתן מענה כלכלי לכל מי שנפגעו מהמשבר. התקציב הזה חייב להרחיב את רשת הביטחון למפוטרים וליוצאים לחל"ת. רבים מאיתנו יכולים למצוא את עצמם שם, עם אפס זכאות לדמי אבטלה. נוסף על כך, דמי האבטלה נמוכים ומשכם קצר, בעקבות קיצוצים שנעשו בעשורים האחרונים. תקציב החירום צריך לאפשר פרנסה בכבוד לכל העובדים שישלמו את המחיר, להקפיא ניתוקי חשמל ומים, ופינויי חייבים מבתיהם בעת הזו. הוא צריך לאפשר גם הרחבת סלי המזון למשפחות נזקקות. בחודשים האחרונים הובלנו מאבק להצלת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, והצלנו 10,800 משפחות. זה לא מספיק. מאות אלפי ילדים, שהם חלק ממפעל ההזנה, נמצאים בבתים ולא מקבלים מענה מספק.

תקציב החירום צריך לגבות גם עצמאים ובעלי עסקים קטנים, באופן שיאפשר להם דמי אבטלה ומענקים, ולא רק הלוואות, להצלת עסקיהם. לא מדובר רק בסיוע ישיר למאות אלפים מאיתנו. מדובר באפשרות האמיתית להתאוששות כלכלית. מי שנקלעים לעוני ולמחסור בימים כאלה, לא יכולים להיות חלק ממעגל של צריכה, וודאי שלא יוכלו להיות חלק ממי שממלאים את קופת המדינה, באמצעות מס הכנסה ומסים אחרים. בזמן המשבר נחוצה גם מנהיגות כלכלית לצד הבריאותית. והתזמון הוא קריטי. ההנהגה המסוכסכת שלנו חייבת להבין את חומרת השעה. אחרת, רבים כל כך מאיתנו ימצאו את עצמם מושלכים לשוליים.

אבי דבוש הוא מנכ"ל רבנים לזכויות אדם, וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות