"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אמצעים חריגים מחייבים הסכמה

,עודכן

הודעת נתניהו על כוונתו לעשות שימוש באמצעי המעקב הביטחוניים לצורך טיפול בהתפשטות הקורונה, מדירה שינה מעיני החרדים לפרטיותם ומעיני החוששים מ"אח גדול" שעינו פקוחה על כל אזרחי המדינה.

מצד שני, הימנעות מעשיית שימוש בכלים היעילים ביותר שיש בידינו לצמצום התפשטותה של המגיפה, היא חוסר אחריות מדרגה ראשונה. בתרחישים הקשים של התפשטות הקורונה, היא עלולה לגבות מחיר דמים שיגמד את מספר הרוגי הטרור והמלחמות בישראל. מדינת ישראל העניקה לכוחות הביטחון שלה סמכויות מרחיקות לכת ואפשרויות טכנולוגיות ומודיעיניות כמעט ללא תחרות בעולם, כדי לצמצם את הטרור הערבי ולעמוד מול אויבי העם. בהתמודדות מול הקורונה, אויב שעלול להיות קטלני בהרבה, צריכה מדינת ישראל לגלות נחישות לא פחותה.

קיים מתח בין שני קטבים אלה - הצלת חיי אדם ומניעת פגיעה אנושה בשלומה של המדינה ובכלכלתה, ומנגד, השמירה על זכויות האזרח ובראשן הזכות לפרטיות.

בשנת 1949 נזף השופט האמריקני ג'קסון בחבריו לכס השיפוט ואמר להם שאם לא ימזגו את הטהרנות המשפטית במעט חוכמה פרקטית, הם יהפכו את מגילת הזכויות שבחוקה האמריקנית למרשם להתאבדות. ביטוי זה תורגם לעברית על ידי נשיא העליון אהרן ברק: "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית".

למרות זכויות היוצרים בתרגום, לעיתים היה נדמה שהעיקרון הזה נשכח ונזנח על ידי ברק, ועל כן הזכירו השופט גרוניס בפסקה הראשונה של פסק דינו בעניין חוק האזרחות, שמפסילתו נמנעו שופטי בג"ץ על חודו של קול. לו היה נפסל החוק, לא היה דבר שמונע ממאות אלפי פלשתינים לממש בפועל את "זכות השיבה" על ידי איחוד משפחות.

אין ספק שבמקרה שבו הקפדה על הזכות לפרטיות תוביל להתאבדות לאומית, נוותר עם כל הצער והכאב על הזכות לפרטיות. זכויות נועדו לשרת את קיומם של האזרחים, ולא להפך. אולם אין צורך לבחור; אפשר גם וגם. אפשר להרוויח גם את קיום המדינה ושמירת חיי אזרחיה, וגם לצמצם למינימום את הפגיעה בפרטיות. לצורך כך נדרש פיקוח הדוק של הכנסת על השימוש בכלים החזקים שבידי שירותי הביטחון. לצורך כך נדרשת בהירות בדבר המידע הנאסף, משך הזמן שיוחזק, זהות הרשאים לגשת אליו ואמצעי האבטחה המונעים שימוש לרעה.

האויבים הגדולים ביותר בימי משבר ומגיפה הם אי־הוודאות, החשש, אי־האמון והפחד. אותה יד ממשלתית שמאשרת שימוש בכלי האח הגדול האורווליאני, חייבת לאפשר את הפיקוח האזרחי של הכנסת והציבור על השימוש בכלים אלו. לצורך כך נדרשת ממשלת חירום לאומית, שבה נציגי הציבור הגדול שלא נתן בבנימין נתניהו ובממשלתו את אמונו, יהיו עם היד על הדופק.

בשיתוף פעולה ירגיעו את חששות הציבור מפני שימוש לרעה. לשם כך נדרשת כנסת מתפקדת עם ועדת חוקה פעילה, שבה נציגי הציבור, חברי הכנסת ומומחי פרטיות של הארגונים החוץ־פרלמנטריים ישתפו פעולה לצמצום הפגיעה בפרטיות.

בגרות ואחריות בשעת חירום יוכלו להוביל לשמירה מרבית על אזרחי ישראל ולאמון מלא של הציבור בנחיצותם הצעדים ובמניעת ניצולם לרעה. חברי הכנסת, נבחרי הציבור, אנחנו מחכים לכם.

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שמחה רוטמן

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הוא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

כדאילהכיר