"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עיזרו להם להבין: להנגיש את ההנחיות לעולים

,עודכן

משבר הקורונה תפס רבים מאיתנו פחות מוכנים. הבהלה והבלבול שאיתם מתמודדת האנושות כולה לא מדלגים על אף אחד. אלא שלמרות המצב הקשה, שעלול אף להחמיר, ושמצריך משאבים ותשומת לב של כל המערכות, אסור לשכוח דבר אחד: הנגשת ההנחיות לגבי משבר הקורונה לעולים חדשים – ולאוכלוסיות נוספות ששליטתן בעברית אינה מושלמת, או שהם נזקקים לתיווך תקשורתי כזה או אחר. העולה החדש, וגם אלו שלא שולטים בשפה, גם כך מתמודדים יום יום עם קשיים. קשיים בכל תחומי החיים: בתרבות, בחיי החברה, בעבודה ובניהול שגרת היום-יום. וכשפורץ משבר כמו התפשטות נגיף הקורונה, רבים מבני הקהילה אינם מבינים לעומק את הנאמר בטלוויזיה ובתוכניות הרדיו.

בימים האחרונים אני צופה בערוצי הטלוויזיה ורואה בכל יום נציג בכיר אחר ממשרד הבריאות שמסביר מה קורה כעת עם המשבר ומה ההנחיות לתושבי מדינת ישראל. הם מדברים לעיתים במהירות, לעיתים במשלב לשוני גבוה או עם אוצר מילים מקצועי, ואני חוששת שאותה עולה חדשה שלא מדברת את השפה על בוריה, תתקשה להבין את ההנחיות.

ברור שאי מילוי ההנחיות רק יגרום להחרפת המשבר, ועלול אפילו לסכן חיים. וכפי שמראים נתוני ההדבקה וההתפשטות של הווירוס, הסכנה אינה נשארת בתחומי המשפחה או הקהילה – אלא נוגעת לכל הסביבה. אנחנו באמת כולנו בסירה אחת בסיפור הזה.

עד כה טרם ניתן ממשרד הבריאות מענה מעמיק ורחב לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. האם מי שמבין מעט פחות את השפה לא צריך לציית להנחיות? לא צריך לדעת האם צריך להיכנס לבידוד כי ביקר בחנות הפיראט האדום או בילה בקניון בירושלים?
כדי למצוא פתרונות למבול השאלות שקיבלתי מבני העדה הייתי צריכה להשתמש בחומרים מהטלוויזיה האתיופית המשדרת באדיס אבבה - ממש כך. העתקתי משם סרטון בשפה האמהרית והפצתי לבני הקהילה במוקדים השונים כדי להקל על החרדה והבהלה. אבל זהו אבסורד, זהו לא פתרון.

מדינת ישראל צריכה להשקיע משאבים כדי להנגיש את ההתמודדות עם המשבר גם לבני העדה האתיופית ולכל עולה חדש – ולמעשה לכל האוכלוסיות שעלולות להתקשות בהבנת ההנחיות המופצות על ידי הרשויות. זהו צו השעה.

מיכל אברה סמואל היא מנכ"לית עמותת פידל - קהילה מובילה דרך, העוסקת בחינוך ושילוב חינוכי חברתי של יוצאי אתיופיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר