אנו מציינים היום את יום האישה הבינלאומי, אך במקום לחגוג את הדרכים השונות והמגוונות שבהן נשים יכולות לבטא את עצמן, אנו צפויים לסיקור בנוסח מסלול דוגמנות, שעליו פוסעות נשים יפות וחטובות המציגות אידיאל יופי בלתי ניתן למימוש. כך מוצגות בדרך כלל ביום האישה נשות קריירה ש"כבשו את העולם", שברו את תקרת הזכוכית והתברגו לתפקידים בכירים. בחירה זו, החוזרת על עצמה בכל שנה, להעמיד בקדמת הבמה נשים המציבות סטנדרטים כמעט בלתי אפשריים, גורמת לשאר הנשים ה"רגילות" להרגיש הרבה פחות ממומשות.
האם אין מספיק נשים חזקות ואמיצות המתמודדות בגבורה עם אתגרים ראויים אחרים? האם אישה העובדת כמורה, ובמקביל מגדלת ומפרנסת שלושה ילדים, מתמודדת עם פחות אתגרים וקשיים ממנכ"לית מצליחה? האם מתנדבת בעמותה למען נוער במצוקה, צריכה לחוש פחות גאווה מאשת עסקים בכירה? ומדוע לא להציג פסיכולוגיות, תכשיטניות, אחיות, עובדות סוציאליות? האם הצלחה במקצועות אלו היא משהו שמעורר פחות גאווה? האם כולנו צריכות לקבל את מודל ההצלחה הצר וה"גברי" של כסף, כוח ושררה? האם המודלים של מנכ"לית, פוליטיקאית או אשת עסקים, הם המודלים היחידים להצלחה?
לצערנו, כללי המשחק בעולם העבודה המודרני הם עדיין גבריים ברובם. גברים הם שחוקקו חוקים בלתי כתובים, אך מחייבים לצורך התקדמות: שעות עבודה ארוכות, אסרטיביות, נראות, הפעלת רשת חברתית ועסקית וקריירה לינארית, שאיננה לוקחת פסק זמן לגידול ילדים. לנשים המעוניינות להתקדם בעולם העבודה הגברי, לא נותר אלא לסגל לעצמן את כללי המשחק הגבריים. ואולם, לאנשים שונים, בין אם גברים ובין אם נשים, הגדרה שונה להצלחה. הצלחה עשויה להיות כלכלית והירארכית לפי אמת המידה ה"גברית", אך היא יכולה להתבטא גם בעבודה מעניינת ומאתגרת, מספקת ומממשת, גם אם אינה עומדת בכללי המשחק הגבריים. קריירה אינה ספורט תחרותי.
אז מדוע לשים את הדגש ביום האישה רק על הצלחה מסוג אחד, במקום להציג ביום הזה נשים שמגדירות את הצלחתן במגוון דרכים ומרגישות מסופקות מעבודתן, ולא רק נשים שהן "סופרוומן"? אנו לא צריכות את יום האישה כדי שישרטט עבורנו מסלול אחד ויחיד שבו נשים חייבות לצעוד כדי להרגיש שוות. אין לנו צורך בסיקור תקשורתי שמציג לראווה נשים מסוג מסוים, ובכך למעשה מבטל את כל היתר. מה שנחוץ לנו ביום הזה, הוא להראות שיש הרבה פנים להצלחה, ולעודד כל אישה להתפתח בדרך שלה, בהתאם לרצונותיה ושאיפותיה.
שהרי גם כך, בשאר ימות השנה, עיקר השיח התקשורתי סביב נשים ותחומי העניין שלהן רווי בסטריאוטיפים צורמים ומעליבים, ובתכנים "נשיים" של לייף סטייל, קולינריה ודיאטה, כאילו שכל ענייננו הוא בישול, אופנה, עיצוב הבית ולידה, לעומת הגברים שמתעניינים באקטואליה, טכנולוגיה וכלכלה. לכן, דווקא ביום האישה, צריך להוקיר את כל הנשים בלי להכניס אותן לתבניות. יש לחגוג את יכולותיהן הייחודיות - ההכלה, ההקשבה והאמפתיה, היעדר השיפוטיות, יישוב סכסוכים, ההיכרות העמוקה עם מאפייניו וצרכיו של הגרעין המשפחתי, יכולת ההתבוננות על התמונה הרחבה ומילוי כמה מטלות במקביל - תכונות שנשים מצליחות ליישם בכל תחום שבחרו לעסוק בו.
ד"ר יעל יצחקי היא מנכ"לית נטע - המרכז לפיתוח קריירה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו