ספורט לא דוחה קורונה

ביום רביעי שעבר הוציא משרד הבריאות הליטאי הנחיה חד־משמעית לז'לגיריס קובנה - בטלו את משחקכם הביתי מול ארמאני מילאנו או קיימו אותו ללא קהל.

אצל אלופת ליטא, שבה הכדורסל הוא הדבר החשוב ביותר במדינה, הודיעו למשרד כי הם כפופים להנחיות היורוליג וכי אין דבר כזה "ספורט בלי קהל". בפועל, 9,500 צופים (מתוך 15 אלף שרכשו כרטיס) לא נשמעו לדרישות משרד הבריאות הליטאי - והגיעו לצפות במשחק. שלשום, כאן בישראל, מכבי ת"א עלתה קומה ו"צפצפה" על הנחיות משרד הבריאות שניתנו אחר הצהריים.

בתוך ההתרוצצויות וההתלבטויות אם להכניס קהל למשחק מול אנאדולו אפס ביד אליהו, השאלה הגדולה יותר היא לגבי עצם קיומו. הצהובים, שחזרו מספרד 11 יום לפני כן, והטורקים, ששיחקו בשבוע שעבר בגרמניה, היו צריכים להיות בבידוד ולא לקיים את המשחק ביניהם.

אחד העקרונות המנחים של שמעון מזרחי בכל שנות פעילותו במכבי הוא קיום המשחקים בתל אביב. הוא החזיר את המשחקים לעיר בסיום מלחמת המפרץ, ונלחם בכל מאודו לקיום הפיינל פור ביד אליהו ב־2004, חרף מחאות האירופאים. אזעקות "צבע אדום" שנשמעו בשמי תל אביב לפני המשחקים מול מלאגה בנובמבר 2012 ואנאדולו במארס 2019 לא חדרו את הבטונדה של ההיכל, אז מה זה חשש מנגיף הקורונה או הוראות ברורות של משרד הבריאות?

אבל הבעיה היא לא מכבי ת"א, אלא רשויות הספורט העולמיות, שהעיקרון שמנחה אותן הוא "ההצגה חייבת להימשך". היא לא חייבת. ספורט הוא סוג של בילוי מקסים. אם הופעות, קונצרטים, תערוכות ומוזיאונים נסגרים - גם הספורט יכול להיכנס לבידוד. לא מדובר כאן בפיקוח נפש, ולכן ספורט אינו דוחה קורונה.

נ.ב. אחד מאנשי מכבי ת"א בעבר לחש לי אתמול: "מה בדיוק רוצים מהם? הרי כולם שם זרים: המנהל המקצועי, צוות האימון והרוב המוחלט של שחקני הקבוצה. הם לא יודעים לקרוא הנחיות בעברית, אז שיחקו".