"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שופטים, מישכו ידכם ממעשה המרכבה

,עודכן

פחות מיממה לקח לאויבי הדמוקרטיה להתעורר. עוד לפני שפורסמו תוצאות האמת, כבר יצא המרצע מן השק. שופט העליון לשעבר, אליהו מצא, הסביר שהוא יוצא מנקודת הנחה שהאזרחים שהצביעו בעד נתניהו "פשוט אינם מבינים את גודל השעה ואת כובד האחריות בהצבעה שלהם".

הזלזול ברצון הבוחר לא נגמר בהצהרות. כמו בכל מהלך כוחני, יש צורך ביחידת קומנדו שתצא לפעולה לסיכול הדמוקרטיה. את התפקיד הזה נטלה על עצמה הפעם התנועה לאיכות השלטון, שכדי למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה, עתרה לבג"ץ בדרישה להוציא צווים המשעים את סמכויות הכנסת, את חופש ההצבעה של חברי הכנסת ואת עצמאות שיקול הדעת של הנשיא.

חוק יסוד: הנשיא קובע במפורש שהנשיא חסין מפני כל פעולה משפטית. לא ניתן להגיש עתירות כנגד הנשיא, וסמכותו בכל הקשור להענקת מנדט להרכבת ממשלה קבועה ביסודותיו של המשטר הדמוקרטי.

זה לא הפריע לתנועה לאיכות השלטון לבקש מבג"ץ שיורה ליועצת המשפטית של בית הנשיא להוציא חוות דעת מחייבת שתאסור על הנשיא לממש את רצון העם. הם גם דורשים שבג"ץ יאסור על כל סיעות הכנסת להמליץ על נתניהו.

אם לבית המשפט יש סמכות להחליט, במישרין או בעקיפין, מי יכהן כראש ממשלה, מה הטעם ללכת לבחירות? בעבר התקיימו בעולם מדינות לא דמוקרטיות רבות, שלא טרחו אפילו לייצר מראית עין של שיתוף האזרחים בשלטון.

כבר שנים רבות שזה אינו המצב. מדינות שאינן דמוקרטיות מקיימות בחירות, אולם התוצאה מוכתבת מראש. מדינות שאינן דמוקרטיות מחזיקות בית נבחרים ומצביעות בנושאים שונים, אולם ההחלטות מתקבלות למעשה במקום אחר.

מעילת הסבירות ועד פסילת חוקים, ביהמ"ש העליון נטל לעצמו עם השנים לא מעט סמכויות מנבחרי הציבור. אולם קודש הקודשים של הדמוקרטיה, הרכבת הממשלה, נותר לציבור ולבחירתו. גם השימוש בביטוי "מעשה המרכבה" ככינוי למלאכת הרכבת הקואליציה, נועד לתת, גם אם באופן מחויך, הילה של קדושה לרצונו של העם, של הריבון.

הוראות חוק יסוד: הממשלה ברורות. גם חוק הממשלה קובע הוראות מפורטות כיצד יש לנהל את משפטו של ראש ממשלה שהחל לכהן תוך כדי הליך פלילי המתנהל כנגדו.

לצערנו, לא ניתן לצפות מבית המשפט שלנו שידחה את העתירות הללו על הסף. קיים חשש ממשי שבית המשפט העליון ייקח לעצמו את זכות ההצבעה הכפולה, כהגדרתו של פרופ' אלן דרשוביץ. פעם אחת יצביע כל שופט בקלפי הקרובה למקום מגוריו, ובפעם השנייה יצביע בבית המשפט העליון וייקח לעצמו את השלטון האמיתי.

נבחרי הציבור מימין ומשמאל חייבים להתאחד כנגד הגישות הללו ולומר לבג"ץ: עד כאן. אם חברי הכנסת מכל הסיעות יהיו שותפים לתפיסה המתנשאת שהביע השופט בדימוס מצא, המזלזלת בעם ובבחירותיו, לא תהיה להם שום לגיטימציה לבקש בעתיד את אמון העם. הם יכרתו את הענף שעליו הם יושבים. למעשה, הם יכרתו את הענף שעליו יושבים כולנו; שעליו יושבת מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית.

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שמחה רוטמן

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הוא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

כדאילהכיר