"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הליכה איטית? הנה עוד עילות מעצר בהר הבית

,עודכן

מעצרו של יהודה גליק בעוון הליכה איטית בהר הבית חשפה שוב את האבסורד. מדיניות הממשלה והמשטרה בהר הבית לקוחה מאי־שם מערבות הגלות. "הליכה איטית" היא לא רק אחת ברשימה של סיבות הזויות לעיכוב בהר קודשנו. "מבקרים" (כינוי המשטרה ליהודים, שאינם חס וחלילה "עולים"), מעוכבים בהר הבית לעיתים תכופות מאוד. לטובת קוראי העיתון, מוגש דירוג העילות המופרכות שבגינן עוכבו "מבקרים" בהר הבית:

מקום 10: הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים, אך כאשר עולים יהודים התפללו, אמרו קדיש או השתחוו, הם נגררו אחר כבוד ממקום בית המקדש למקום בית המעצר.

מקום 9: מתברר שגם תפילה מחוץ להר הבית יכולה להעלות את חמת המשטרה. כך יוכלו להעיד קטינות שנעצרו כאשר התפללו בשערי הר הבית מצידו החיצוני - בעת שהיה סגור.

מקום 8: ואם בתפילות עסקינן, גם קריאות "שמע ישראל" או "עם ישראל חי" כבר הובילו אנשים היישר אל הניידת.

מקום 7: ומה עם אלו שקצת חוששים כאשר עולים להר הבית? כאשר החזיקו מכריי איש את יד אשתו, ואישה את יד אחותה, הם עוכבו על ידי השוטרים.

מקום 6: ומה עם אלה שפשוט מגיעים בלבוש בלתי שגרתי? חבריי, בנוכחותי, נאזקו מכיוון שבתשעה באב הגיעו באפודה זוהרת וכובע בנאים. מחברה אחרת מנעו עלייה מכיוון שהגיעה בשמלת הכלה ביום חתונתה.

מקום 5: דגלי חמאס מונפים בקביעות בהר הבית. נראה שהמשטרה מגיבה בהתעלמות, אך הנפת דגל ארה"ב, ובמקרה אחר דגל ישראל, רחמנא ליצלן, זיכו את המניפים ביום כיף בתחנה.

מקום 4: הדגל הוא לא הסמל היחיד שאסור בהר הבית. גם ידידיי ששרו את "התקווה" בלב בירתנו הנצחית פונקו בארבעה ושישה חודשי הרחקה.

מקום 3: בכל מקום שבו היינו רואים זוג מתחתן, היינו כנראה מצלמים לסטורי. אבל במשטרת ישראל, כאשר בעל מניח טבעת על אצבע זוגתו, הם פחות מצלמים לסטורי ויותר מצלמים לתמונת המעצר לתיק האישי. כך בילו זוג חברים שלי את יום חתונתם בחקירה רומנטית במרחב דוד.

מקום 2: בית המשפט העליון קדוש כמעט כמו הר הבית בעיני רבים, אבל מתברר שחלוקת פסקי דין שלו, שבהם נאמר שאין להפלות יהודים, יעלו למחלק בכמה חודשי הרחקה.

מקום 1: את פרס העיכוב המגוחך ביותר קוטף איתי זנזורי, חברי ל"סטודנטים למען הר הבית", שעוכב והורחק לחצי שנה בעוון הרמת אשפה מהרצפה כדי לשמור על כבוד המקום.

בוקר טוב לממשלת הימין במדינת היהודים!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר דיין

אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"

כדאילהכיר