"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בסוף הוא יגיע גם לכנסת

,עודכן

ייתכן מאוד שאם "עוצמה יהודית" תעבור את אחוז החסימה, תישמע ללא סייג ההכרזה: "מהפך!". אבל האם יש להמתין בסבלנות עד לתוצאות הבחירות לשם כך? לעניות דעתנו, המהפך הנוגע לרשימת עוצמה יהודית כבר נמצא בתהליך התממשות.

אמנם, לפי הסקרים, אין סיכוי שעוצמה יהודית תיכנס לכנסת. אבל היא כבר זכתה בתעודת כשרות, לאחר שוועדת הבחירות המרכזית התירה לה להתמודד. הרב מאיר כהנא, מורהו של איתמר בן גביר, לא היה חותם על כל הצהרה שמשמיע בן גביר בימים אלה במסע הבחירות.הרי התלמיד של הרב כהנא נע בצעדים מהוססים לעבר המרכז (אם כי תזוזה של מפלגה זו צריכה להימדד בסרגל מיוחד).

הרשימה עדיין נטועה בתחום האידיאולוגיה הרדיקלית. היא לא התנערה מחותם הגזענות. אך הנה, בסלון ביתו של בן גביר שוב לא תלויה תמונתו של ד"ר ברוך גולדשטיין, רוצח המתפללים המוסלמים במערת המכפלה.

אבל צעדיו ההססניים של בעל הסלון עדיין לא מזכים אותו בכרטיס הכניסה לכנסת. לא רבים חוזים, נכון לכתיבת שורות אלה, שבן גביר מתקרב לתואר "חבר כנסת". עם זאת, מותר לקבוע שהוא כבר צבר כמה נקודות זיכוי חשובות בדרך לבית הנבחרים. לפי הכרזותיו של נתניהו, האויב מספר אחת לשלטון הליכוד הוא בן גביר. תוכפים האיומים שמשמיע הליכוד, כי הצבעה לרשימתו פירושה השלכת קולות ימין לפח.

יש אומרים כי לעברו של בן גביר הושלכו פתיונות פוליטיים רבי משמעות, בתמורה לפרישתו מהמרוץ לכנסת. אולי הובטחה לו משרת שר? הקרב שמנהל נתניהו נגד בן גביר אינו מתבטא במישור הרעיוני, העקרוני, אלא במגרש הפוליטי, התכליתי, בסימן הסכנה לאובדן שלטון הימין.

דרך ארוכה עברה תנועת הליכוד מאז החל מאיר כהנא את מאבקו במסגרת חברותו בכנסת. לפני שנים, בעודי כתב פרלמנטרי, נכחתי בישיבות ועדת הכנסת שדנה בדילמה אם לאפשר לכהנא לתפקד כאחד הח"כים. מי שהיה אז ח"כ מטעם הליכוד, מיכאל איתן, היה בראש החץ של המערכה נגדו. את חוקי הנישואים שהציע כהנא, והצעות חקיקה אחרות, השווה איתן ל"חוקי נירנברג", לא פחות. קולו הרועם של איתן, אז ח"כ בראשית דרכו, הכתיב את אופי האווירה בישיבות הוועדה. מי שהיה יו"ר הכנסת, שלמה הלל, הטיף ממש להחרמת כהנא. ועוד: תא כתבי הכנסת החליט שלא לסקר את פעילותו הפרלמנטרית של כהנא. התוצאה: מן הציבור הוסתרו פרקים ממשנתו הרעיונית של כהנא.

אבל היום, כשמראיינים (בנימוס!) מרצחים, פלשתינים או ישראלים, נראה שהחלטת חרם דומה, כמו אז, לא היתה מתקבלת. התלמיד, בן גביר, ממשיך את המסורת הרעיונית של מורו, אם כי במינון מתון. על עיקרי המשנה הוא לא מערער לחלוטין. הוא לא מתנער במפורש ממעשה הרצח של ד"ר ברוך גולדשטיין; הוא רק מתנער, לדבריו, מכל מעשה רצח דומה. את שמו של גולדשטיין הוא לא מזכיר. לא שכחנו: לשמו של בן גביר יש להוסיף את התואר: "עו"ד". כלומר, עליו לפעול במסגרת חוקי ישראל, ואלה שוללים גזענות. לא מן הנמנע כי בסופה של דרך חתחתים, אי־שם בעתיד, יוכל עו"ד בן גביר להתהדר בעוד תואר: ח"כ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר