"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עוצמה יהודית מזיקה למחנה הלאומי ועליה לפרוש

,עודכן

איתמר בן גביר, מיכאל בן-ארי, ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ותומכיהם בתנועת עוצמה יהודית חשים פגועים, ובצדק. גם מי שלא מסכים עם כמה מהרעיונות ומההתנהלות של תנועתם, כמוני לדוגמה, יכול להבין את עוצמת הפגיעה בהם. בית המשפט העליון פסל את ההתמודדות לכנסת של בן-ארי, מרזל וגופשטיין, על פי אותו חוק שהתיר את מועמדות תומכת הטרור ח"כ היבא יזבק. כחול לבן בראשות גוש השמאל משתף פעולה עם הרשימה המשותפת, אבל בימין מתייחסים לעוצמה יהודית כמוקצים, ומפירים הסכם חתום עימם. בימים עברו איש בישראל לא יצר דרמה מהעובדה שתמונתו של צורר היהודים יוסף סטלין היתה תלויה על קירות רבים בקיבוצים ושבמותו כותרות עיתוני השמאל היו "כבתה שמש העמים".

בימים אלה ממש תמונותיהם של הארכי טרוריסט ערפאת וממשיך דרכו אבו מאזן מצויות על קירות רבים, ולא נשמעת זעקה טהרנית מתחסדת. יועציהם ותומכיהם חברים בכנסת. נכון שתליית תמונתו של ברוך גולדשטיין לא מכבדת את בעל הבית, אבל מכאן ועד להפוך את התמונה לחזות הכל המרחק רב.

בעוד ימים אחדים ילכו אזרחי ישראל להצביע בבחירות מהחשובות ביותר בתולדות המדינה. ההכרעה לא תהיה בין "כן ביבי" או "רק לא ביבי". ההכרעה תהיה על דרכה, עתידה וחזונה של המדינה. הכרעה על היותה מדינה יהודית או מדינת כל לאומיה, ירושלים מאוחדת או מחולקת, חיזוק האחיזה ביהודה ושומרון או המשך מהלכי התנתקות, ריבונות עצמאית או ריבונות בהסכמה.

אין אחד שאוהב באמת את עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ורשאי לקחת על כתפיו, הצרות או הרחבות, את עתיד האומה בארצה. לעוצמה יהודית אין שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות, מדובר בהתמודדות סרק. התנועה התמודדה בבחירות לכנסות ה-‭,16 ‬ ‭ - 22 ,21 ,20 ,19 ,17‬ ונכשלה. במרביתן לא עברה כלל את אחוז החסימה. ההיסטוריה היהודית לעולם לא תסלח למי שבעקשנותו העביר את השלטון לידי השמאל. תומכי עוצמה יהודית, שרבים מהם חלוצים נאצלים במולדת ההיסטורית, יגרמו חס וחלילה לאובדן הבתים שלהם עצמם. אחרי הבחירות הם יוכלו לבוא בטענות רק לעצמם ולהמציא תירוצים מכאן ועד לבחירות הבאות.

סוקרטס הפילוסוף היווני הדגול לימד אותנו שקבלת הכרעות על בסיס רגשות היא טעות יסודית. בוודאי רגשות נקם. בהמשך המרוץ של בן-גביר וחבריו לכנסת הם פוגעים בחזון הגדול של שיבת ציון.

יש רגעים בחיי בני אדם, ופוליטיקאים במיוחד, שבהם יש להשאיר בשולי דרכים את התחושות, העיקשות והגאווה, ולהשפיל עיניים אל מול הנצח. הפסקת המרוץ לכנסת של עוצמה יהודית היא אחד הרגעים המכוננים האלה. אחריות היסטורית המוטלת על ההנהגה ועל כל אחד מחברי המפלגה. לקולות המצביעים שיירדו לטמיון באי מעבר אחוז החסימה - מסופקני אם תהיה מחילה בתולדות האומה, אך תהיה הערכה רבה למקרה של התעלות בהימנעות מהמרוץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר