"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסקנות מתבקשות, לקחים מתחייבים

,עודכן

באיחור ניכר ומיותר ביצע חיל האוויר את המובן מאליו: צעדים פיקודיים כלפי מי שהיו מעורבים במחדל ההצפה בבסיס חצור, שגרם להוצאתו מכשירות ולנזק רב למטוסי קרב.

הצעדים האלה היו כתובים על הקיר מהרגע הראשון. מזג האוויר הקשה היה צפוי וידוע מראש, והבסיס לא נערך אליו כהלכה. כשברקע בעיות ניקוז מוכרות והתרעות חוזרות ונשנות של המועצה האזורית, מדובר בכשל מקצועי חריף שחייב לכל הפחות את השעייתו המיידית של מפקד הבסיס, אל"מ ע'.

חיל האוויר נמנע מכך, והמתין לתוצאות תחקיר הביניים (שכמובן לא חידשו דבר). בדרך הוא ניסה להסתיר את האירוע מהציבור, מינה קצין זוטר יחסית לחקור קצינים בכירים בהרבה ממנו, ונתן לעצמו "הנחת סלב" בדיווח שמסר על היקף הנזק שנגרם. רק כאשר חטף ביקורת ציבורית מוצדקת, התעשת החיל והחל לנהוג בשקיפות. החלטתו של מפקד הבסיס לפרוש היתה המשך ישיר ומתבקש לכך, שתואם את הנורמה הפיקודית שמצופה ממפקד בכיר בחיל האוויר.

אפשר לסמוך על חיל האוויר שיטפל מעתה בפרשה בדרך ראויה יותר. לא רק אחורה בתיקון הנזקים שנגרמו, אלא גם קדימה - בנקיטת צעדים שיבטיחו שאירועים דומים לא יקרו בבסיס הזה בעתיד (וכמובן גם לא בבסיסים אחרים), לרבות הפיקוח הנדרש של מטה החיל, שלתפקודו בפרשה - או ליתר דיוק: לחוסר תפקודו - אין שום אזכור בממצאי התחקיר שפורסמו.

אבל ההצתה המאוחרת של חיל האוויר לא פוטרת את הפיקוד הבכיר שלו מלענות על שאלות שנוגעות לעניינים חמורים לא פחות מהנזק למטוסים, ובראשם ניסיון ההסתרה. החיל הודה אתמול שזאת הייתה טעות מקצועית, אבל היא לא נולדה בוואקום: חיל האוויר עסוק בשנים האחרונות יותר מדי בתדמיות.

זה צף כמעט בכל אירוע, שלילי וחיובי כאחד - מאירוע הפלת מטוס ה־F-16 על ידי אש נ"מ סורית לפני שנתיים, ועד להבלטה המוגזמת של חלקם של טייסי המסוקים במבצע הכושל בשנה שעברה בחאן יונס. זה רע, זה צורם, זה לא תורם דבר. ומי שאומרים זאת הם לא עיתונאים אלא בכירים בחיל, שעקבו בשבועות האחרונים אחרי התנהלות חיל האוויר בפרשת חצור בתערובת של תדהמה ודאגה.

כפי שנכתב כאן מייד לאחר האירוע בחצור, לחיל האוויר יש נכס אחד שחשוב יותר מהטייסים, המטוסים והמערך האנושי־טכנולוגי־מודיעיני־לוגיסטי המשובח שהוא מפעיל: היותו חיל האוויר, עוף נדיר וייחודי בשמי הבינוניות הישראלית. התנהלותו בפרשת ההצפה בחצור הטילה צל על הנכס הזה. התחקיר אתמול הסיט את הסטיק למקום הנכון, אבל על מפקדיו לוודא שהם לא מתבלבלים שוב בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר