תוכנית המאה והקשר האוונגליסטי

שאלה, ואולי גם מענה לה: היש פתרון לתמיהה על מה ולמה מבקש הנשיא טראמפ להציג בתוך ימים את תוכניתו להשגת פתרון לעימות הישראלי־פלשתיני? האם אינו מודע לכישלונות קודמיו בבית הלבן, שביקשו להנציח את שמותיהם בדברי ימי הסכסוך האינסופי?

יש המתרשמים, כמוני, שבדרך כלל מפגין הנשיא טראמפ פיכחון, מדיניות שאינה פתלתלה, לא מתוחכמת, אפילו הגיונית. הגיונית, בסגנון טראמפיסטי כמובן. הנה דוגמה לקו המחשבה הזה: טראמפ מתרעם על שותפותיה של ארה"ב לברית נאט"ו על כי חלקן הכספי לתחזוקת הברית אינו מידתי ביחס לזה של ארה"ב. הוא מסויג מאוד מעצם חברותה של מדינתו באו"ם, שרוב חברותיו, גם האירופיות, מתעבות את ממשלו. ובכל זאת, באורח משונה לטעם הטראמפיסטי, מתחזקת ארה"ב בכספה את הארגון הזה. הנשיא טראמפ שואל, לעיתים: מדוע על ארה"ב להיות מעורבת בעימותים המלחמתיים במזרח התיכון, באפגניסטן ועוד? לא די להם, לאמריקנים, בטראומת מלחמת וייטנאם, שגבתה את חייהם של יותר מ־50 אלף חללים אמריקנים?

ובכל זאת, דומה כי סוגיית העימות הישראלי־פלשתיני אינה יורדת מסדר יומו, ובתוך ימים, כאמור, יניח את תוכנית השלום שלו. זאת אף על פי שסיכוייה להתממש, להשיג לפחות הסדר אם לא פיוס, קלושים עד אפסיים. ובכן, את טראמפ מעסיקה דאגה אשר רק גוברת והולכת: בחירתו לכהונה שנייה בבחירות נובמבר. הצלחתו, שסיכוייה אינם רעים, תלויה בפלח אוכלוסייה חשוב: התנועה האוונגליסטית. זו התנועה שהניעה את הנשיא טראמפ לנקוט צעדים שקודמיו לא העזו לבצע: למשל, העברת השגרירות לירושלים, ההכרה בשלטון ישראל ברמת הגולן, ועוד. לא מן הנמנע כי מלבד האחווה האידיאולוגית השוררת בינו לבין נתניהו, טראמפ חותר לתחזוקה נאותה של תמיכת התנועה האוונגליסטית למימוש יעדים מדיניים בעלי משמעות דתית, דוגמת הכרה בירושלים או המשך שליטת ישראל ביהודה ושומרון, עד כדי הסכמה שבשתיקה להחלת הריבונות בבקעת הירדן, אם לא בכל השטח.

ייתכן מאוד כי ללא תחזוקת הזהות בינו לבין האוונגליסטים, שמניינם מגיע בארה"ב לכדי 60 מיליון מאמינים לערך, טראמפ לא היה מגיע אל הבית הלבן. לא בכדי מינה כסגנו את מייק פנס, אדוק ממנו בדבקות הדתית הזאת. בסוף שבוע זה חיזק טראמפ את דבקותו בשמרנות זו, כשהיה לנשיא האמריקני הראשון שבזמן כהונתו מצהיר ברבים כי הוא מתנגד נחרצות להפלות. ביום שישי הכריז על כך ב"מצעד למען החיים" בוושינגטון, אירוע מחאה נגד ביצוע הפלות במימון פדרלי. אגב כך, הוא מדרבן את המפלגה הרפובליקנית לשוב לערכים, אשר להם שורשים בחוק ארה"ב, כמו תמיכה בזכות לשאת נשק, חרף מעשי ההרג ההמוניים.

בינתיים, מדאיגה אותו מאוד תופעה המסכנת את עתידו הפוליטי: מתברר כי מתחזקת תנועת נטישה ממחנה טראמפ בתוך התנועה האוונגליסטית. עורכו של כתב עת בבעלות אישיות אוונגליסטית קרא לאחרונה להדחתו של הנשיא טראמפ, לא פחות, על רקע החשד כי טראמפ מעורב ביוזמת החקירה באוקראינה נגד יריבו הדמוקרט, ג'ו ביידן. כידוע, זו סיבת דיוני ההדחה בסנאט, וקודם לכן בבית הנבחרים.

אמריקני חכם, הנרי קיסינג'ר שמו, אמר פעם: לישראל אין מדיניות חוץ, אלא מדיניות פנים. ייתכן שהיום אפשר להחיל כלל זה גם על ארה"ב, תחת הנשיא טראמפ.