"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכנת העורף - בין תודעה למעשים

,עודכן

לפני כשבועיים הזהיר הרמטכ"ל כוכבי את העורף מפני אפשרות של מלחמה בצפון: "העורף ייפגע... אנחנו נידרש לחוסן לאומי. הוא מהווה מכפיל כוח עבורנו". אין ספק בכך שדווקא בזמן שגרה חשוב להסביר לעורף את האיומים השונים. עורף ערני יגויס ביעילות בעיתות חירום, יספק תמיכה ציבורית, ויהיה קשוב להנחיות מצילות חיים, בייחוד בעידן שבו הצלחותיה של מערכת כיפת ברזל משרות שאננות מסוימת. בעימות עתידי צפוי ירי מאסיבי וממושך על העורף, ועל הציבור להיות מודע לכך שכיפת ברזל אינה מספקת הגנה הרמטית ואינה מצליחה להעניק מענה יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה.

אלא שמעבר להכנה במישור התודעתי, יש אינדיקציות לליקויים בהיערכות הפיזית של העורף לעימות צבאי. לפני כשנתיים תיאר אלוף פיקוד העורף בפני ועדת הכנסת למוכנות העורף בעיה בסיסית: בעוד בדרום קיימת יכולת התמודדות טובה בחירום, לתושבים רבים בצפון אין מרחבים מוגנים בבתים וכשירות המקלטים הציבוריים נמוכה. עוד הודה האלוף כי פינוי יישובים בזמן מלחמה יהיה קשה עד בלתי אפשרי.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם במארס האחרון, חשף מחסור באמצעים הנדרשים לחילוץ ולהצלה, הטלת עודף משימות על גדודי החילוץ וההצלה הנדרשים בשעת חירום גם לסייע בפינוי אוכלוסייה, פערים ביכולות לחילוץ ולהצלה מבניינים רבי קומות וליקויים במוכנות המבצעית של כוחות החילוץ וההצלה במילואים. נוסף על כך, התוכנית להשלמת פערי המיגון ביישובי הצפון שכבר אושרה בקבינט ביולי 2018 מתעכבת חודשים רבים, ובשנה החולפת נסגר מרכז החוסן היחיד בצפון שפעל בעשור האחרון.

לכך נוספת שאלת חלוקת סמכויות הטיפול בעורף בזמן חירום בין רשות החירום הלאומית (רח"ל) לפיקוד העורף. הסוגייה נתונה בפולמוס מאז הקמתה של רח"ל כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה. רק בשבוע שעבר החל משרד הביטחון ביישום המלצת ועדת מזרחי, שקבעה כי סמכויות ניהול העורף תועברנה לפיקוד העורף ורח"ל תיוותר כגוף מייעץ בלבד, אולם קיים חשש מההשלכות של הכבדת האחריות הרבה ממילא המוטלת על פיקוד העורף.

אמון הציבור בתפקוד הדרג המדיני והצבאי הוא מרכיב חשוב בחוסן הלאומי, והוא שמספק את מרחב התמרון ואת אורך הנשימה שלהם זקוקים מקבלי ההחלטות בזמן מלחמה. אלא שכדי לשמר את אמון הציבור ולהעלותו, אין די ברטוריקה מגייסת, ויש להשקיע מחשבה, משאבים ומאמצים בשיפור ההיערכות לחירום. צמד המילים "חוסן לאומי" אינו סיסמה שבהישמעה אמור הציבור להתייצב לדגל ללא עוררין. יש לבנות את כלל מרכיביו - התודעתי והפיזי - כדבר שבשגרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר פנינה שוקר

ד"ר פנינה שוקר היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה במרכז האקדמי "שלם"

כדאילהכיר