מותו של המזרח התיכון הישן

מותו בסוף השבוע של שליט עומאן, הסולטן קאבוס, אירע בעיתוי גרוע ביותר עבור המזרח התיכון. קאבוס, בן 79 במותו, היה השליט הוותיק ביותר בעולם הערבי: הוא עלה לשלטון בהפיכת חצר, שארגן נגד אביו, ב־1970. מאז, במשך חצי מאה, הוא מילא תפקיד של גורם ממתן במזרח תיכון רווי מלחמות, סכסוכים, עימותים ומתחים.

מיקומה הגיאוגרפי של עומאן, בפתח מצרי הורמוז, בסמיכות לתימן, סעודיה, ומעבר למפרץ לאיראן - מעניק למדינה זו חשיבות אסטרטגית רבה, וגורמים רבים לטשו את עיניהם בחמדנות למדינה זו. גם הרכב האוכלוסייה - כשליש מתושביה זרים, לא מעט מאזרחיה שיעים - מוסיף לנפיצות הפוטנציאלית הרבה של הסולטנות. במשך חמישה עשורים ידע קאבוס לשרוד במימיו הסוערים של אזורנו באמצעות טוויית רשת קשרים מורכבת אך מאוזנת עם גורמים יריבים באזור ושמירה על רוח של אסלאם מתון, בהתאם למסורת זרם האיבאד'יה השולט בעומאן.

עומאן של קאבוס היתה ממדינות ערב הראשונות שקשרו קשרים עם ישראל, עוד בשנות ה־70. 20 שנה לאחר מכן, לאחר חתימת הסכם אוסלו, נפתחה בבירתה מושקט נציגות דיפלומטית ישראלית רשמית, שנסגרה עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. באוקטובר 2018 אירח קאבוס, שמצבו הבריאותי היה כבר אז רעוע, את ראש הממשלה נתניהו לביקור רשמי בארמונו, כאות לתחילתו של עידן חדש ביחסים בין מדינות המפרץ הערבי לישראל. קאבוס לקח על עצמו בקיום מפגש זה סיכון גדול מאוד, מאחר שהוא נערך בצל העימות הגובר בין ארה״ב לאיראן.

הסולטן נחשב לאחד המנהיגים הערבים הסונים, שהצליחו לפתח מערכת קשרים טובה עם משטר האייתוללות בטהרן. הוא אירח בבירתו את המשא ומתן החשאי בין האיראנים לנציגי ממשל אובאמה בדרך להסכם הגרעין. אך כאמן הריקוד בין הטיפות, הבין קאבוס שבעידן טראמפ עדיף לחזור ולהמר על הקלף הישראלי - תוך שמירת צינורות תקשורת פתוחים לאיראן.

מותו של קאבוס מגיע בשעה קריטית למזרח התיכון, בזמן שבו כישוריו הדיפלומטיים וקשריו המדיניים והאישיים היו יכולים למלא תפקיד במניעת הסלמה, ואפילו מלחמה. יתרה מכך: קאבוס לא הותיר אחריו ילדים, ומצב זה עלול לגרום לקרבות ירושה - שאולי יימנעו עם העברת המושכות לבן דודו - היית'אם בין־טאריק, שמילא בעבר תפקידים בכירים במשרד החוץ העומאני ושימש שליחו האישי של קאבוס.

עומאן, שהיתה אחת המדינות היציבות ביותר במזרח התיכון, עלולה להפוך בנסיבות מסוימות למוקד מתיחות חדש, כשגורמים רבים ינסו לבחוש בענייניה. תימן השכנה ממזרח קרועה במלחמת אזרחים נוראה; סעודיה השכנה מצפון עוברת טלטלה פנימית היסטורית בניצוחו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן; גורמים סלאפיים הרחיבו בעשור האחרון את השפעתם על הסונים בסולטנות; איראן ממרידה את המיעוטים השיעיים בחצי האי ערב; ומעל כל אלה מרחפת סכנת מלחמה אזורית עם איראן.

עם מותו של קאבוס מת גם המזרח התיכון של פעם. יורש מוכשר יוכל לסייע בהצעדתו של חצי האי ערב קדימה ובהאצת הנורמליזציה עם ישראל. אך אם עומאן לא תשכיל לשמור על מורשתו של קאבוס, היא גם תוכל לגרום לבלימות ההתפתחויות החיוביות באזור ולהגברת העימותים. הסולטן החדש התחייב להמשיך את מדיניותו של קאבוס. יש לקוות שהוא יצליח בכך.