"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מותו של המזרח התיכון הישן

,עודכן

מותו בסוף השבוע של שליט עומאן, הסולטן קאבוס, אירע בעיתוי גרוע ביותר עבור המזרח התיכון. קאבוס, בן 79 במותו, היה השליט הוותיק ביותר בעולם הערבי: הוא עלה לשלטון בהפיכת חצר, שארגן נגד אביו, ב־1970. מאז, במשך חצי מאה, הוא מילא תפקיד של גורם ממתן במזרח תיכון רווי מלחמות, סכסוכים, עימותים ומתחים.

מיקומה הגיאוגרפי של עומאן, בפתח מצרי הורמוז, בסמיכות לתימן, סעודיה, ומעבר למפרץ לאיראן - מעניק למדינה זו חשיבות אסטרטגית רבה, וגורמים רבים לטשו את עיניהם בחמדנות למדינה זו. גם הרכב האוכלוסייה - כשליש מתושביה זרים, לא מעט מאזרחיה שיעים - מוסיף לנפיצות הפוטנציאלית הרבה של הסולטנות. במשך חמישה עשורים ידע קאבוס לשרוד במימיו הסוערים של אזורנו באמצעות טוויית רשת קשרים מורכבת אך מאוזנת עם גורמים יריבים באזור ושמירה על רוח של אסלאם מתון, בהתאם למסורת זרם האיבאד'יה השולט בעומאן.

עומאן של קאבוס היתה ממדינות ערב הראשונות שקשרו קשרים עם ישראל, עוד בשנות ה־70. 20 שנה לאחר מכן, לאחר חתימת הסכם אוסלו, נפתחה בבירתה מושקט נציגות דיפלומטית ישראלית רשמית, שנסגרה עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. באוקטובר 2018 אירח קאבוס, שמצבו הבריאותי היה כבר אז רעוע, את ראש הממשלה נתניהו לביקור רשמי בארמונו, כאות לתחילתו של עידן חדש ביחסים בין מדינות המפרץ הערבי לישראל. קאבוס לקח על עצמו בקיום מפגש זה סיכון גדול מאוד, מאחר שהוא נערך בצל העימות הגובר בין ארה״ב לאיראן.

הסולטן נחשב לאחד המנהיגים הערבים הסונים, שהצליחו לפתח מערכת קשרים טובה עם משטר האייתוללות בטהרן. הוא אירח בבירתו את המשא ומתן החשאי בין האיראנים לנציגי ממשל אובאמה בדרך להסכם הגרעין. אך כאמן הריקוד בין הטיפות, הבין קאבוס שבעידן טראמפ עדיף לחזור ולהמר על הקלף הישראלי - תוך שמירת צינורות תקשורת פתוחים לאיראן.

מותו של קאבוס מגיע בשעה קריטית למזרח התיכון, בזמן שבו כישוריו הדיפלומטיים וקשריו המדיניים והאישיים היו יכולים למלא תפקיד במניעת הסלמה, ואפילו מלחמה. יתרה מכך: קאבוס לא הותיר אחריו ילדים, ומצב זה עלול לגרום לקרבות ירושה - שאולי יימנעו עם העברת המושכות לבן דודו - היית'אם בין־טאריק, שמילא בעבר תפקידים בכירים במשרד החוץ העומאני ושימש שליחו האישי של קאבוס.

עומאן, שהיתה אחת המדינות היציבות ביותר במזרח התיכון, עלולה להפוך בנסיבות מסוימות למוקד מתיחות חדש, כשגורמים רבים ינסו לבחוש בענייניה. תימן השכנה ממזרח קרועה במלחמת אזרחים נוראה; סעודיה השכנה מצפון עוברת טלטלה פנימית היסטורית בניצוחו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן; גורמים סלאפיים הרחיבו בעשור האחרון את השפעתם על הסונים בסולטנות; איראן ממרידה את המיעוטים השיעיים בחצי האי ערב; ומעל כל אלה מרחפת סכנת מלחמה אזורית עם איראן.

עם מותו של קאבוס מת גם המזרח התיכון של פעם. יורש מוכשר יוכל לסייע בהצעדתו של חצי האי ערב קדימה ובהאצת הנורמליזציה עם ישראל. אך אם עומאן לא תשכיל לשמור על מורשתו של קאבוס, היא גם תוכל לגרום לבלימות ההתפתחויות החיוביות באזור ולהגברת העימותים. הסולטן החדש התחייב להמשיך את מדיניותו של קאבוס. יש לקוות שהוא יצליח בכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר