אדרבה, הבו לנו דיוני חסינות בכנסת

חרף האמוציות, דומה שהסערה הפוליטית סביב האפשרות לדיון בכנסת בהסרת חסינותו של ראש הממשלה עוברת מעל ראשו של הציבור, המותש מסחררת הבחירות. תזוזות משמעותיות לא נרשמו עד כה בסקרים, והרחובות לא נשטפים במפגינים זועמים.

קשה להאשים את האזרחים האדישים־ישנוניים. סוגיית החסינות מצטרפת לשלל הסוגיות שעלו לכותרות, ועיקרן הוא בליל משפטי ומתפלפל על היבטים חוקיים וקביעות לבלריות. חוות דעת, ציטוטי דבר המלך במועצה ומובאות מפסקי דין עתיקים מותזים אל המצביע מהמרקע שוב ושוב. אך מבעד למסך העשן הביורוקרטי, אפשר להעלות על הדעת תרחיש שבו הדיון בוועדת הכנסת בהסרת החסינות לנתניהו הופך למופע פרלמנטרי חסר תקדים. קונצרט משפטוקרטי המשלב קומדיה, טרגדיה ובעיקר פארסה, שיכול בהחלט להשפיע על תוצאות הבחירות בדרך שקשה להעריך.

אם אכן תצלח היוזמה לדון בחסינות טרם הבחירות בשבועות הקרובים, יהפוך חדר ועדת הכנסת להכלאה מעניינת בין אולם בית משפט לאולם תיאטרון. הח"כים החברים בוועדה יהפכו למעשה ל"שופטים", שבפניהם יוצגו ראיות ויופיעו עדים. בניגוד לעבודת הכנסת השוטפת, המבוססת על מיקוח ועל עסקאות פוליטיות, דיון הסרת חסינות הוא משפטי בעיקרו. הח"כים אמורים לנתק את החלטתם משיקולים פוליטיים, ולהכריע על סמך מה שהוצג להם. היעדרות מישיבות תשלול מהם את זכות ההצבעה.

כוכבי המחזה יהיו שני ה"עדים" המרכזיים. ראשון הוא ראש הממשלה, שלו תפקיד חשוב אך משני, תודות לעובדה שכבר נסרק במסרקות ברזל, ופרקליטיו ידברו עבורו ובמקומו. הכוכב השני הוא היועמ"ש מנדלבליט, שייאלץ להתייצב ולענות על שאלות חברי הכנסת ופרקליטי רה"מ. ראש מערכת אכיפת החוק יעמוד למעשה ל"חקירה נגדית" מול המצלמות ויוטחו בו אינספור שאלות על ידי נבחרי הציבור ופרקליטי הנאשם שאותו החליט להעמיד לדין. ברקע, לא קשה לנבא, ינסה כל אחד מחברי הכנסת הנוכחים בחדר לבלוט ולהעביר את מסריו ערב בחירות. פארסה - כבר אמרנו?

כל גמגום, עווית, תשובה מביכה או אמירה בעייתית של היועמ"ש יהפכו מייד לנשק תעמולתי בצד א'; כל אמירה נחושה או ראיה משכנעת ישמשו נשק פוליטי בצד ב'. סרטונים של חברי כנסת מתכתשים עם היועץ, עם פרקליטי ראש הממשלה וזה עם זה ישוגרו מכל העברים, חכי"ם אמיצים יורחקו מהדיון בצעקות ובנפנופי ידיים, וכולם יחדיו יבכו את מות הדמוקרטיה שנפחה את נשמתה - באשמת הצד הנגדי, כמובן. לשון החוק, חשוב להבהיר, לא מחייבת את היועמ"ש להתייצב לדיון. אבל כשהבחירות מעבר לפינה, תהיה להחלטה שלו להיעדר, או להתחמק בתואנה משפטית ממתן תשובות, אפקט תודעתי משמעותי.

ערב השימוע לפני הגשת כתב האישום, ביקש ראש הממשלה לנהל את ההליך בשידור חי. מנדלבליט סרב לבקשה וכינה אותה "חסרת יסוד". עכשיו יש אפשרות כי נקבל כולנו שימוע בשידור חי על סטרואידים וערב בחירות, כשלצד נתניהו יישב על ספסל ה"נאשמים" היועץ המשפטי בעצמו. מי ירוויח ומי יפסיד? קשה להעריך, אבל אפשר לקבוע בביטחון שמשעמם זה לא יהיה.