שדה הקרב לא עושה הנחות למגדר

מטרתו של צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה. במילה אחת פשוטה - לנצח.

לפיכך שילובן של נשים כלוחמות בצה"ל צריך להיבחן על פי תרומתן המוחלטת לערך הניצחון, ולא לקיום אידיאל השוויון. ההקשר שבו מתבצע הדיון הוא לנוכח פני אויב גברי ברובו, המאיים להשמיד את מדינת ישראל.

מאפייני האיומים והצרכים המבצעיים הנגזרים - הם שהביאו לקביעת אמות המידה המקצועיות שאליהן נדרשים הלוחמים, כפרטים וכמסגרות, בכל שלב בשירותם הצבאי בסדיר ובמילואים, על מנת להיות מוכשרים וכשירים לעמוד במשימותיהם בכל עת.

לנוכח אותם איומים, צרכים מבצעיים ומאפייני רוב המשרתים בתפקידי הלחימה, מאופיינות מערכות הנשק ואמצעי הלחימה. כך מאופיין הציוד האישי, מאפוד הלוחם ועד לטנק ותחמושתו. שימוש תדיר ולמשך תקופה ממושכת בתנאי שטח תובעניים, בציוד לחימה שאינו מותאם למאפייני המשתמש/ת, עלול להיות זרז לפגיעה פיזיולוגית, כפי שהוכח בעבר במסגרת כמה ועדות בדיקה שהתקיימו בצה"ל בנושא היקף פציעת לוחמות בשירות. הטנק אינו שונה כתפיסה מקביעה זו, לנוכח אתגרי תפעולו בלחימה ואחזקתו בשגרה, כפי שנרמז לאחרונה בדו"ח ניסוי הכשרת ה"טנקיסטיות".

שדה הקרב והאתגרים המבצעיים אינם עושים הנחות למגדר זה או אחר. בשדה הקרב אין משמעות לערך השוויון, להפך! כזאת הבין צה"ל במחקרים פיזיולוגיים שנערכו במכון לחקר רפואת הלוחם בצה"ל (פיזיולוגיה צבאית), שהצביעו על המורכבות הרבה והנזקים הצפויים משילובן של בנות כלוחמות בשריון, כבכמה תפקידי לוחמה אחרים ביבשה. ממצאים דומים אפשר למצוא גם במחקרי צבאות זרים שחקרו את סוגיית שילוב הנשים כלוחמות. לא בכדי ספורות הן - אם בכלל - הנשים שהשתלבו כלוחמות מן המניין ושרדו שירות צבאי מלא כלוחמות, ולא רק בשריון, בצבאות ארה"ב ובריטניה. מוטב גם שנבחן מה השתנה מאז כשלו לפחות שני ניסויים בשילוב לוחמות בחיל השריון בצה"ל, שנעשו זה לא מכבר.

בצבאות שבהם ערך הניצחון אינו מתכופף בפני ערך השוויון, לא מבצעים "התאמות" ללוחמות בבחני כשירות, לא מנמיכים את הסף, לא מעוותים נורמות ולא מייצרים טנקים ללוחמות. גם פסק הדין בבג"ץ אליס מילר לא קרא לצה"ל לעשות כן, אלא בסך הכל קבע שיש לבחון את התמודדותן לתפקיד בתנאים השווים ללוחמים.

אציין כי סוגיית שילובן של לוחמות לא נסבה אך ורק סביב התאמתן הפיזיולוגית ויכולתן הפיזית של נשים, כי אם גם סביב סוגיות הלקוחות מעולם מדעי החברה. אל לו לצבא להתעלם מהשפעות שילוב הנשים כלוחמות על איכות ביצועיה של המסגרת הקרבית, מורל לוחמיה ומידת לכידותה. כל המתכחש לסוגיה זו מתעלם מהעובדות ומהממצאים הידועים והמוכרים מהוויית הלוחמים, המגובה במחקרי צבא ארה"ב שהוכיחו כי איכות ביצועי היחידה נפגעו באופן ממשי ביחס למסגרת מגדרית גברית. כל ניסיון "לברוח" למאפייני ויכוח על רקע תרבותי־אמוני־דתי בלבד - כבודו במקומו מונח, אך אינו מהווה עיסוק בעיקר, לדידי.

לסיכום: שילוב נשים כלוחמות הוא סוגיה מקצועית שנחקרה דייה. אין בכוחן של אג'נדות נפסדות לשנות בעת הזו עובדות פיזיולוגיות וחברתיות, שלהן משמעות על כושרו ועל כשירותו של צה"ל לנצח.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי, בוגר תואר ראשון במשפטים ובמדע המדינה ובוגר תואר שני בלימודי צבא וביטחון