פסגת אתונה: מעבר לשותפות הכלכלית

מחר עתידה להיפתח באתונה פסגת מנהיגים משולשת בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, נשיא קפריסין אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון מיצוטקיס. במסגרת הפסגה, השביעית במספר מאז 2016, ייחתם הסכם לבניית צינור הגז "איסטמד", שמטרתו העברת גז משדה "לוויתן" בישראל ושדה "אפרודיטה" בקפריסין לאירופה, דרך יוון ועד לאיטליה, שטרם ברור אם תחתום על ההסכם.

ההסכם זוכה לתמיכה אמריקנית מתוך הכרה שיש בו כדי לסייע בבלימת השפעתה של רוסיה במזרח הים התיכון ולגוון את מקורות האנרגיה של האיחוד האירופי, על מנת למתן את תלותו האנרגטית ברוסיה. על הדרך, עשויה ארצות הברית להרוויח מהידוק היחסים עם שתי בנות ברית מסורתיות של רוסיה - קפריסין ויוון. במפגשי הפסגה האחרונים בין שלוש המדינות נכחו נציגי ממשל אמריקניים בכירים, דוגמת מזכיר המדינה פומפאו, ובחודש יוני האחרון אף אישרה ועדת החוץ של הסנאט את הקמתו של "מרכז אנרגיה למזרח הים התיכון", שיתאם את הפעולות בתחומי האנרגיה בין ארצות הברית, ישראל, יוון וקפריסין. לפני כשבועיים גם אושרה בקונגרס האמריקני הצעת חוק שלפיה יוסר אמברגו הנשק שהטילה ארה"ב על קפריסין בשל הסכסוך המתמשך באי בין יוונים קפריסאים לטורקים קפריסאים, ויועבר סיוע ביטחוני לקפריסין ויוון.

גיאוגרפית, מתבקש היה שטורקיה תשמש מדינת מעבר לצינור, אלא שהיחסים הנוכחיים בינה לבין ישראל אינם מאפשרים זאת. בעבר אכן נבחנה הצעה להקמת צינור גז ישראלי־טורקי, אשר היוותה את אחד הגורמים המרכזיים לחתימה על הסכם הנורמליזציה בין המדינות ב־2016. העסקה לא הבשילה לבסוף, לא רק על רקע המתיחות בין אנקרה לירושלים, אלא גם עקב מחירו הגבוה של הגז הישראלי, והאפשרות שהצינור יעבור במים הכלכליים של קפריסין.

על רקע הידרדרות היחסים בין טורקיה לישראל בשנים האחרונות, הנצה השותפות בין ישראל לקפריסין וליוון. בינואר 2019 הוקם "פורום הגז של המזרח התיכון" על ידי מצרים, שבו חברות יוון, איטליה, ישראל, קפריסין, ירדן והרשות הפלשתינית. על אף סירובה של טורקיה להשתתף בפורום עקב התערערות יחסיה עם מצרים, הקמתו נתפסת על ידה כאיום ועל כן היא פועלת נגדו. כך, חתמה טורקיה בשלהי נובמבר האחרון על הסכם תיחום הגבולות הימיים עם לוב ותגברה את נוכחות המל"טים הצבאיים שלה מעל שדות הגז במימי מזרח הים התיכון.

סביר להניח שהבידוד האזורי שגזרה על עצמה טורקיה יוביל להידוק שותפותה עם רוסיה גם בסוגיית הגז. רק לאחרונה הושלמה בנייתו של צינור הגז "טורק סטרים", אשר נמתח מרוסיה לטורקיה ונועד לספק גז למדינות דרום ומזרח אירופה. ניתן לשער שפרויקט "איסטמד", שבו לא ניתנה לרוסיה דריסת רגל ואף עשוי לנגוס בנתח מרווחי הגז שלה, הוא לצנינים גם בעיני מוסקבה. רוסיה אף משקיעה בחיפוש שדות גז טבעי מול חופי סוריה ולבנון, ואם תמצא כאלה, טורקיה צפויה להיות השותפה המתבקשת, הן לאור מיקומה הגיאוגרפי והן לאור התחממות היחסים בין שתי המדינות.

הכדאיות הכלכלית של צינור הגז "איסטמד" אינה מובנת מאליה. מדובר בפרויקט יקר, מורכב הנדסית ובעל סיכונים ביטחוניים. חברות רבות נמנעות מלהשקיע בו, ולפי שעה גם לא ברור עד כמה האיחוד האירופי יהיה מוכן לתמוך בו. גם אם יושלם לבסוף, אין ערובה שהגז שיוזרם דרכו יוכל להתחרות במחירי הגז של רוסיה.

אך מעבר לשותפות האנרגטית והכלכלית, הברית שהתהוותה בין ישראל ליוון ולקפריסין משפרת את מאזן הכוחות באזור לטובתה של ישראל. טורקיה מהווה כיום את האתגר הביטחוני העיקרי עבור קפריסין, יוון ומצרים, ובנובמבר האחרון שלוש המדינות אף ערכו תרגיל צבאי משותף. לפיכך, לישראל אינטרס ברור בהידוק היחסים, על מנת לרסן תוקפנות עתידית של טורקיה כלפיה, בבחינת "האויב של אויבי - הוא ידידי".