"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גנץ צריך לשריין מקום לשמאל

,עודכן

בסוף השבוע פורסם שבדעת כחול לבן להציע מקום ברשימתה לכנסת לאורלי לוי־אבקסיס, כתמריץ לעבודה־גשר לחבור אליה. גורמים במפלגתו של גנץ אמנם הכחישו זאת, אבל גם אם מדובר בידיעה מופרכת, כדאי לכחול לבן לחשוב ברצינות על שריונו של מישהו מהעבודה־גשר כדי לסייע באיחוד החיוני בין מפלגות השמאל.

הדבר החשוב ביותר בתוצאות הבחירות הוא גודלו של הגוש. לגודלה של המפלגה יש חשיבות מסוימת, בעיקר בתחושת הסיפוק העצמי של חבריה, אבל לא ביכולת להרכיב ממשלה או למנוע את הרכבתה בידי היריב.

שני הצדדים רוצים להשיג 61 מושבים בכנסת הבאה, בידי שום צד אין סקרים המראים על כך, אבל שניהם אינם רחוקים מאוד מן המטרה הזו. לשם כך הם צריכים לעשות מאמץ גדול כדי שלא לאבד קולות עבור מפלגות הגוש שלהן.

בצד השמאלי של המפה נמצאות המחנה הדמוקרטי והעבודה במרחק לא רב מעל אחוז החסימה, והסקרים אינם מבטיחים להן נסיקה קרובה. הליכת שתי המפלגות בנפרד, גם אם אינה בבחינת התאבדות, היא הימור גדול מדי.

הן עצמן אינן רשאיות, מוסרית ופוליטית, לקחת הימור כזה על עצמן. כחול לבן מבינה שאם אחת מהן תיפול, ייפול גם הסיכוי שלה להרכיב את הממשלה הבאה, לכהן בראשותה לאורך כל תקופת כהונתה, או ברוטציה.

מרצ, בראשות ניצן הורוביץ, מוכנה להקמת מערך עם העבודה, אך עמיר פרץ אינו מתלהב מן הרעיון. הוא צודק באומרו כי בנסיבות הנוכחיות, מערך העבודה־מרצ מקטין את מספר המושבים שיקבלו שתי המפלגות הללו אם ירוצו בנפרד. ה

סיבה לכך היא שיש לא מעט בוחרים שאינם רוצים בהיעלמות המפלגות הקטנות, אך אם לא יחששו לעתידן - הם עלולים להצביע לכחול לבן. הבעיה היא שלנוכח המצב שנוצר, מוכן פרץ ליטול סיכון גדול מדי. סתיו שפיר, בראשות מפלגתה הירוקה, מאיימת בריצה נפרדת אם לא יוקם מערך מפלגות, ומסבכת עוד יותר את התמונה בצד השמאלי.

אבל יש לכך פתרון פשוט למדי: כחול לבן תשריין לאחד מאנשי העבודה־גשר מקום ברשימה לכנסת, כפי שנתניהו שריין מקום ברשימת הליכוד לכנסת ה־21 לנציג הימין. לאחר הבחירות יוכל אדם זה לשוב למפלגתו המקורית.

כך, גם אם יקטן מספר חברי העבודה בכנסת הבאה, יהיה למפלגה פיצוי על חשבון כחול לבן. בכל הנוגע לשאלת המפלגה הגדולה - תוצאות הבחירות יתייחסו אל איש העבודה ברשימת כחול לבן כאילו הוא חלק ממנה, כפי שגם קרה לליכוד ששריין מקום לאלי בן־דהן. העבודה־גשר והמחנה הדמוקרטי ירוצו לכנסת הבאה ברשימה משותפת, ואילו המפלגה הירוקה בראשות שפיר תהיה חלק מן המערך החדש, במקומות שיוסכמו על ידי המפלגות.

זהו מהלך שאינו מורכב. בפרק הזמן שמתקצר והולך - היכולת להובילו היא מבחנו הבא של גנץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר