אנטישמיות: נאומים לא יספיקו

עכשיו, משנודעו תוצאות הבחירות הפנימיות בליכוד, שוב אין לנו זמן. בכירי המפלגות ועסקנים מקומיים מתפנים למלאכת השכנוע לקראת 2 במארס. אז למי יש ראש לבעיות כבדות משקל דוגמת אנטישמיות?

כמי שמשוטט באתרי החדשות מן העולם, לא נעלמות מעיניי התקריות האנטישמיות הרבות. רובן כלל לא מובא לידיעת הציבור. בארה"ב הן הפכו לתופעה יומיומית. כמעט שאין יום ברובע ברוקלין, למשל, שבו לא סופג יהודי־חרדי אלימות קשה מאלמונים הנתקלים בו בקרן רחוב. משטרת ניו יורק אינה מגלה אדישות ל"פשעי שנאה" אלה, כפי שמוגדרות התקריות, אולם האם מורא המשטרה נופל על האנטישמים, בדרך כלל צעירים?

ולא רק בניו יורק או רק ברובע ברוקלין "היהודי". עם כתיבת שורות אלה, נחשפנו לתקרית אנטישמית נוספת, הפעם במדינת ורמונט הרחוקה ממנה. שם, באישון לילה, הודבקו על גזעי העצים החשופים כרוזים המצדיקים שנאת יהודים. תושבי האזור, ראוי לציין, הביעו שאט נפש למראה הדבר. גם באירופה חשופים יהודים לתוקפנות, ובתי עלמין יהודיים מחוללים.

כיצד עוצרים את התופעה, הנטועה בדברי ימיהן של מדינות דמוקרטיות, חופשיות, שמנהיגיהן אכן חוזרים ומגנים את ביטויי השנאה? הנשיא טראמפ מגנה לעיתים מזומנות את המעשים האלה, אך ללא הועיל.

ואולי אפשר לצפות לאירוע הבינלאומי, שבו ישתתפו עשרות מנהיגי מדינות, שיגיעו בחודש הבא לישראל, ליד ושם, לציין 75 שנים לשחרור מחנה אושוויץ? המנהיגים הזרים, ששמותיהם הולכים לפניהם מקצה העולם ועד קצהו, יתייחדו עם זכר ששת המיליונים ויישאו נאומים חוצבי להבות. אחר כך, עם שובם הביתה, יוכלו לציין ביומניהם כי בינואר 2020 יצאו לירושלים ונאמו בגנות האנטישמיות. ואולי, בכל זאת, יאיצו עם שובם בבתי הנבחרים במדינותיהם לאשר את החמרת החוקים להענשת מטיפי השנאה ומבצעי המעשים האנטישמיים.

אחת התופעות הבולטות בימים אלה, שבהם האנטישמיות מעמיקה את אחיזתה בציבורים רבים, היא האדישות כלפיה, או ההשלמה עם קיומה. גם אצלנו. האמת? זו נחשבת לעיתים לסוגיה "משעממת", "גלותית", ובכלל עדיפים העיסוק והטיפול בתחומים אחרים, שאין שיעור לחשיבותם ביומיום: למשל, ביטחונם של תושבי עוטף עזה או מצב מערכת הבריאות.

אבל הטמעת הכורח לגדוע, או לגרוע ולו במעט מתופעת השנאה לעם היהודי, אמורה להיות ברמת חשיבות גבוהה, זהה לכורח בשיפור מצבה של מערכת הבריאות, למשל. המפלגות מתעלמות מן התופעה, אף שסוגיה זו אמורה לאחד את המפלגות היהודיות המיוצגות בכנסת. בימים אלה מוקרן אצלנו הסרט "קצין ומרגל", בבימויו של רומן פולנסקי. גם עקב תוכנו של הסרט החשוב הזה עשוי להיות מואץ המאבק באנטישמיות. אפשר לשער כי ישיג יעד זה במידה לא פחותה מזו של ועידה בינלאומית בירושלים שבה תידון שנאת היהודים, באשר הם.