"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בארה"ב מדיחים לדבר שקר

,עודכן

הליך ההדחה נגד דונלד טראמפ מסתמן כהתאבדות פוליטית מצד הדמוקרטים, דווקא בשנת בחירות, אך רבים בארה"ב רואים בו ניסיון נואש להסיט את תשומת הלב הציבורית מהאירוע הגדול של העשור המסתיים: סוכנות הבילוש הפדרלית (FBI) תחת ממשל אובאמה בישלה ראיות על מנת לפתוח בחקירה חסרת בסיס נגד קמפיין טראמפ בבחירות 2016. גם לאחר היבחרו, הוזנו בתי המשפט והציבור האמריקני במידע מסולף כדי למכור את האשליה השקרית שנשיא ארה"ב בוגד בארצו ונסחט על ידי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.

רבות מהעובדות בפרשה, המכונה בארה"ב "Spygate" (על משקל ווטרגייט), ידועות זה שנתיים, אך לאחרונה פורסם הדו"ח המפורט של מבקר משרד המשפטים האמריקני, מייקל הורוביץ, ובו נחשפים במערומיהם שלושת הגורמים האחראים לקנוניה: בכירים בממשל אובאמה (ואולי הנשיא עצמו) ואנשי המפלגה הדמוקרטית; ראשי סוכנויות הביון; ועיתונות הזרם המרכזי המתעבת את טראמפ.

מהדו"ח עולה כי התקשורת האמריקנית הונתה את הציבור סביב חלקו של "תיק סטיל" בביצוע המעקבים אחר טראמפ. מדובר במסמך שחיבר איש המודיעין הבריטי כריסטופר סטיל, ובו טענות כי טראמפ נסחט על ידי הרוסים על רקע מיני. המסמך נראה מופרך מהרגע הראשון, ובהמשך התברר כי אפילו סטיל עצמו לא עומד מאחוריו.

בתחילת 2018 החלו מחוקקים רפובליקנים וקומץ עיתונאים לפרסם מסמכים וכתבות שהצביעו על תיק סטיל השקרי כעילה המרכזית למעקבים אחר טראמפ, והראו שה־FBI ניסה לטייח עובדה זו תוך כדי הונאת בית המשפט. הדמוקרטים ומרבית כלי התקשורת הגדולים לעגו לטענות. שיין האריס, כתב ופרשן לענייני מודיעין של ה"וושינגטון פוסט" ו־CNN, כתב בנחרצות לקימברלי שטרסל מה"וול סטריט ג'ורנל": "אני אומר לך שהתיק לא היווה בסיס למעקבים". קולגה של האריס, קן דילייני מ־NBC, קבע ביולי 2018 כי "טראמפ מטעה" בנוגע לטענה שהמעקבים אחר אנשיו התבססו על סטיל.

היהירות של אותם עיתונאים התבררה כבלוף. הורוביץ קבע כי בניגוד לטענותיהם, ה־FBI אכן התבסס על מסמך סטיל באופן "מרכזי ומשמעותי", וכי התוכן המופיע בו מורכב מ"שמועות וספקולציות" שחלקן בעלות "אפס" ראיות תומכות. הורוביץ אף אישר כי מעקבים חסרי ביסוס הינם "בלתי חוקיים". בעוד ראש ה־FBI באותה עת ג'יימס קומי ובכירים דמוקרטיים הכו חלקית על חטא, התקשורת "המשיכה לשתוק בנוגע לשקרים שפיזרה", כפי שציין מגיש הטלוויזיה הבכיר טאקר קרלסון ברשת השמרנית פוקס ניוז.

במקום התנצלות, רבים מהעיתונאים יצאו להקפות ניצחון והבליטו את קביעתו של הורוביץ כי לא מצא ראיות לכך שהתנהלות ה־FBI נבעה מ"הטיה פוליטית" נגד טראמפ. אך הדו"ח רווי בתיעוד לשנאה יוקדת מצד בכירים בבולשת לנשיא, וחלקם אף ראו עצמם חלק מ"ההתנגדות" לטראמפ. ג'ון דורהאם, החוקר המיוחד שמונה על ידי שר המשפטים לחקור את הפרשה, הבהיר כי אינו מסכים עם הורוביץ. החקירה של דורהאם מקיפה ובעלת שיניים הרבה יותר מזו של הורוביץ. מסקנותיו, הצפויות להתפרסם עוד לפני בחירות 2020, עלולות לחולל רעידת אדמה שתטלטל לא רק את העיתונות המגויסת בארה"ב, אלא גם אחד, ברק אובאמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר